חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:35 ט"ז בסיון התשע"ט, 19/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הקב"ה נותן כוחות ואנחנו מבצעים

התכלית היא, שהיהודי אכן יאיר באור עצמי. אם הוא מאיר רק בכוחו של הקב"ה, לא בא בזה לידי ביטוי רצונו של הקב"ה בעבודת האדם דווקא.
מאמרים נוספים בפרשה
מי יכול להאיר נשמות?
אם אתה יכול - אתה חייב
הקב"ה נותן כוחות ואנחנו מבצעים
לשאוף לקדושה המירבית
למצוא את האחדות
פסח מצרים ופסח המדבר
לעולם יש תקנה
לנצל כל הזדמנות
סור מרע ועשה טוב
שמחה שחודרת לגוף
שונאי ישראל - שונאי ה'
רווחת הרוב מול טובת המיעוט
לחם מן השמים - לכל
המוציא לחם מן השמיים
כוחו של משה
הגבוה והעניו מכול
ענווה והשראת השכינה
עם-ישראל כמנורת בית-המקדש
תקיעת החצוצרות בעת מלחמה ובעת שמחה
נחמתו של אהרן הכוהן

בהעלתך - עד שתהא שלהבת עולה מאליה (פירוש רש"י, במדבר ח,ב)

לאחר קבלת התורה בחג-השבועות, אנו קוראים את פרשת בהעלותך, הנפתחת בציווי להדליק את נרות המקדש. וכפי שמפרש רש"י על המילה "בהעלותך"1 - "שתהא שלהבת עולה מאליה" - שהאור ידלק ויאיר מעצמו.

הדלקת2 המנורה בבית-המקדש רומזת לכללות עבודת-ה' של יהודי, שאף הוא בבחינת מנורה, ותפקידו להאיר. כשם שבמנורה יש גוף המנורה ויש הנר המאיר, כך ביהודי - הגוף הגשמי נמשל לגוף המנורה, והנשמה משולה לנר, ככתוב3: "נר ה' נשמת אדם". תפקידו של יהודי הוא להיות כמנורה מאירה - שייראה בגלוי כי הגוף אינו אלא כלי לאור הנשמה.

מי מדליק

כשם שאהרון הכוהן היה מדליק את מנורת המקדש, כך הקב"ה הוא המדליק את מנורת עם-ישראל.4 הוא השולח את הנשמה לעולם הזה; הוא המדליק את הניצוץ שבה; והוא הנותן לה כוח לדלוק ולהאיר באור עצמי5 - עד "שתהא שלהבת עולה מאליה".

התכלית היא, שהיהודי אכן יאיר באור עצמי. אם הוא מאיר רק בכוחו של הקב"ה, לא בא בזה לידי ביטוי רצונו של הקב"ה בעבודת האדם דווקא. הקב"ה רוצה שהאדם, בכוחותיו-שלו, יעשה את המלאכה של הארת העולם באור הקדושה. לכן ניתנה לו בחירה חופשית, כדי שפעולותיו ייעשו בכוחו העצמי, בבחירתו ומרצונו.

הבחירה החופשית

אך אם אמנם ה'הדלקה' נעשית על-ידי הקב"ה, והוא שנותן את הכוח לכך "שתהא שלהבת עולה מאליה", איך אפשר להגדיר זאת "שלהבת עולה מאליה" - הרי אין זה כלל "מאליה", אלא בכוחו של הבורא?

התשובה נעוצה בכלל ההלכתי "מסייע אין בו ממש".6 אמנם הקב"ה "מסייע" ונותן את הכוח ליהודי להאיר את העולם באור הקדושה, אבל הסיוע "אין בו ממש" - אין בו ממשות גשמית. זהו סיוע רוחני, שאינו משפיע על המציאות הגשמית, הממשית. את המרחק בין הסיוע הרוחני למציאות הגשמית חייב האדם לעבור בעצמו. הוא זה שיכול לתרגם את העזר הרוחני שהוא מקבל מהקב"ה למעשים גשמיים בעולם-הזה.

המימוש בידינו

הכוח לפעול בתוך העולם הגשמי ולהביא להתממשותם של דברים נתון בידי האדם. כך רצה הקב"ה, שכל הדברים הרוחניים יתגלו ויתממשו בעולם דווקא על-ידי האדם.

בדרך זו משתלבים שני הניגודים: מצד אחד, הקב"ה הוא ה'מדליק' את 'מנורת' היהודי, והוא שגם נותן לה כוח להאיר "מאליה", ועם זאת - היהודי הוא שבוחר, מרצונו העצמי, לבצע זאת בפועל, בחיי היום-יום.

זהו הציווי שמוטל על כל יהודי - להאיר את עצמו ואת העולם שמסביבו באור הקדושה, עד שהאור יאיר מעצמו, ועד לתכלית השלמות בזה בגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי 'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תש"נ כרך ג, עמ' 322)

----------

1) במדבר ח,ב.

2) בהבא לקמן - ראה לקוטי תורה תחילת פרשת בהעלותך.

3) משלי כ,כז.

4) כמו שכתוב שם: נר ה'.

5) "משביעים אותו תהי צדיק כו'" (סוף פרק ג דנידה) וכפירוש הצמח צדק (קיצורים והערות ללקוטי אמרים תחילת פרק א), "משביעים" מלשון שובע, שמשביעין לו כל הכוחות הדרושים לעבודתו למטה.

6) שבת צג,א. ביצה כב,א.



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)