מסופר בזוהר על שלושה דברים שהוצבו כעדות. אחד מהם הוא הבאר של יצחק, שעליה נאמר בפרשתנו "בעבור תהיה לי לעדה". אך הדבר מעורר שאלה: מדוע נקראת הבאר על שמו של יצחק, הלוא אברהם חפרה והוא שאמר כי "תהיה לי לעדה"?
שני פירושים הובאו על כך: הראשון – אמנם באר זו נחפרה בידי אברהם, אבל היא הייתה בעיקר של יצחק. פירוש שני – הבאר נקראת על שמו של יצחק, כי לאחר שאברהם חפרה - סתמוה פלשתים, ואז חפרה יצחק מחדש.
ליצנים היו
שני הפירושים הללו משתלבים יחדיו על-פי משמעותם הרוחנית והפנימית של הדברים. אברהם ויצחק מייצגים שתי דרכים בעבודת ה': אברהם מייצג את קו החסד, "אברהם אוהבי" – הוא הרעיף על כולם קדושה מלמעלה למטה, בהרחבה ובאהבה גדולה. לעומתו, עבודתו של יצחק הייתה בקו הגבורה, "פחד יצחק" – הוא העלה את הדברים הנחותים מלמטה למעלה.
הפלשתים מייצגים את הפך הקדושה. השם 'פלשתים' הוא מלשון 'מבוי מפולש' (מבוא הפתוח משני צידיו), ועליהם אמרו חז"ל: "פלשתים ליצנים היו", שכן הליצנות נובעת מכך שהלב "פתוח ומפולש מכל צד", ללא מעצורים.
היראה מגינה
לכן הצליחו הפלשתים לסתום את בארותיו של אברהם, אך לאחר שחפרן יצחק מחדש – לא יכלו לסותמן. כל עוד הקו השולט היה קו העבודה של אברהם, הייתה לפלשתים אפשרות יניקה ממנו. הואיל ועבודת ה' של אברהם הייתה מתוך התרחבות של מידת החסד הקדושה, באהבה, בתענוג ובשמחה בה', יכלו הפלשתים לינוק ממנה חיות ולהעבירה להתרחבות-הלב האסורה, להתהוללות ולליצנות. וכך הצליחו לאחר מות אברהם לסתום את בארותיו.
אולם מול בארותיו של יצחק היו הפלשתים חסרי-אונים. עבודתו של יצחק הייתה בקו היראה מהקב"ה, התבטלות לאלוקות, פחד של קדושה. בקו-עבודה זה לא הייתה לפלשתים אפשרות אחיזה, מכיוון שדרך זו שוללת את קיומם לגמרי. לכן משחזר יצחק וחפר את בארותיו של אביו, לא הצליחו הפלשתים לסותמן.
להעלות מלמטה
זו משמעות הפירוש שהבאר נקראת על שמו של יצחק, משום שיצחק חפרה מחדש. דרכו של אברהם אין לה קיום אלא על-ידי קו-העבודה של יצחק. היראה של יצחק היא השומרת ומגינה על האהבה של אברהם, שתופנה לכיוונים חיוביים בלבד.
הפירוש הנוסף מייחס את הבאר ליצחק משום שכל עניין הבארות שייך לקו-העבודה של יצחק. עניינה של באר להעלות את המים הטמונים במעמקי האדמה, מלמטה למעלה. זה עניינה של הגבורה והיראה בעבודת ה' – לעורר את האדם ולגלות את הקדושה הטמונה בו. לעומת זאת, דרכו של אברהם, דרך האהבה, היא להרעיף קדושה מלמעלה למטה. לכן עניין הבארות שייך ליצחק, ומטעם זה הבאר נקראת על שמו.
(לקוטי שיחות כרך טו, עמ' 118)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
