ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו (בראשית ב,יז)
בפרשתנו מסופר על בריאת האדם ועל המצווה הראשונה שציווהו ה' - לא לאכול מעץ-הדעת.1 מדברי המדרש2 משמע, שהאיסור חל רק על אותו יום, יומו הראשון של אדם. כשאנו בוחנים את סדר האירועים באותו יום, על-פי תיאורי חז"ל3, נמצא, שהציווי שלא לאכול מעץ-הדעת נאמר "בשעה התשיעית", והוא חל אפוא רק שלוש שעות, כאשר תם היום..
הדבר מעורר תמיהה עצומה: איך ייתכן שאדם-הראשון, יציר-כפיו של הקב"ה, לא היה יכול למשול ברוחו ולעמוד באיסור שתוקפו היה לשלוש שעות בלבד?!
תפקיד היצר
ידוע שבעניין זה של חטא עץ-הדעת טמונים סודות-תורה רבים, אך עלינו למצוא ביאור לדברים גם על-פי פשוטו של מקרא, שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו".4 כמו-כן עלינו לגלות את הלקח שאפשר להפיק מפרשה זו, שהרי 'תורה' היא מלשון 'הוראה'.
מטרת בריאת יצר-הרע בעולם, היא לאלץ את האדם להילחם על כל דבר ולהשיגו בכוחו ובבחירתו החופשית. תפקידו של היצר הוא להפעיל את כל כוחותיו כדי למנוע מהאדם למלא את רצון-ה'. את תפקידו זה עושה היצר בנאמנות, והוא יודע להשתמש בדרכים שונות, ובכללן עורמה, חנופה והסחת-דעת, כדי להשיג את מטרתו.
היצר מתאמץ
מאחר שמטרתו של יצר-הרע היא למנוע מהאדם למלא את רצון-ה', הוא מגביר את מאמציו ככל שמדובר בציווי חשוב וגדול יותר (מבחינת האדם, או מבחינת המקום והזמן). ייתכן מאוד שמבחינת הדבר עצמו, זה דבר קל ופשוט; אך כאשר אותו דבר קטן הוא מצווה בעלת חשיבות מרובה, עורם היצר קשיים ומעלה טענות מטענות שונות כדי למנוע מהאדם לקיימה.
לכן יכול להיות שההתנגדות העזה ביותר של יצר-הרע תהיה על מצווה מדרבנן או אפילו על מנהג ישראל, שהרי בנוגע לנשמתו של אדם, הרי דווקא אותן מצוות דרבנן או מנהגים יש להם חשיבות עליונה ביותר. וכמבואר בתורת החסידות5 על מאמר חז"ל6 "אבוך במאי הווה זהיר טפי" [=אביך במה היה זהיר ביותר], שלכל נשמה יש מצוות מיוחדות הקשורות לשליחותו של אותו האדם בעולם הזה, ולכן עליו להיות זהיר במיוחד במצוות או במנהגים אלה.
זה גם ההסבר לכלל: "כל הגדול מחברו, יצרו גדול הימנו".7 אדם גדול, יש למעשיו חשיבות מרובה וכוח גדול, ולכן מתעצם יצר-הרע ומפתה אותו בפיתויים גדולים וקשים, כמשקל-נגד לגדולתו הרוחנית, כדי למנוע ממנו למלא את רצון ה'.
ללמוד מהיצר
דבר זה מסביר את חטא עץ-הדעת. דווקא משום שאדם היה יציר-כפיו של הקב"ה, ודווקא משום החשיבות העצומה של הציווי על עץ-הדעת (כפי שאפשר להבין מהנפילה העצומה שנגרמה על-ידי אי-קיום הציווי) - התייצב כאן יצר הרע (הנחש הקדמוני) בכל כוחותיו והצליח לפתות את האדם לעבור על ציווי ה'.
הלקח שניתן ללמוד מכך הוא, שכאשר רואה האדם שיצרו הרע מתייצב נגדו בעוצמה יתרה ומנסה למנוע ממנו לקיים מצווה מסויימת, או מפתה אותו לעבור עבירה כלשהי - עליו להסיק מכך, שמצווה זו או עבירה זו הן גורליות לגביו. וכך יכול יצר הרע עצמו להיות זה שמעמיד את האדם על חשיבותם של הדברים, ומי שמביאו בפועל לידי קיומם בהקפדה יתרה.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 747)
--------
1) פרשתנו ב,יז.
2) ראה בראשית רבה פרשה כא,ז. ש"ך על התורה. לקוטי תורה ריש פרשת קדושים.
3) סנהדרין לח,ב.
4) שבת סג,א.
5) אגרת הקודש סוף סימן ז.
6) שבת קיח,ב.
7) סוכה נב,א.
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
