מאמרים נוספים בפרשה
	השפעת צדיק על עירו
	אסור לאבד את הראש
	לחולל מהפך
	הראש והרגל שווים
	מלאכי מרום מלווים אותנו
	הארץ תיכבש מאליה
	חיים של צדיק
	שכר בלתי-מוגבל
	שלמות אישית – בעדיפות שניה
	יעקב בונה בית של קבע
	התכלית - בעולם הזה
	ברכה לסייעניו של יהודי
	הגברת מוח על לב
	הצלחה בחינוך דווקא בתנאים קשים
	סוד הצלחתו של יהודי
	לבן ויעקב - שתי השקפות-עולם
	השליחות של יהודי
	חתונת יעקב כמקור כל החתונות
	מקור הביטחון של לאה
	נדרו של יעקב אבינו

ויפגעו בו מלאכי אלקים (בראשית לב,ב)

סיפורי התורה אינם כמו סיפורי היסטוריה, אלא 'תורה' מלשון 'הוראה' - כל דבר שמופיע בתורה, לרבות סיפורי התורה, מטרתו להורות ליהודי את הדרך ולהנחותו בעבודת-ה'. על אחת כמה וכמה הסיפורים על "מעשי אבות", שהם "סימן לבנים"¹; ובמיוחד הסיפורים על יעקב אבינו, ה"בחור שבאבות".² ברור אפוא, שפרשת חייו של יעקב אבינו משמשת הוראת-דרך לכל יהודי בכל הדורות.

פרשתנו מספרת על יציאתו של יעקב מארץ-ישראל והליכתו לחרן. שם עבד עשרים שנה, נשא את נשיו והקים את השבטים. פרשתנו מספרת גם על שובו מחרן חזרה לארץ-ישראל.

התכלית: לצאת

הזוהר³ עומד על שינוי שאנו מוצאים בתורה בין יציאתו של יעקב לחרן לבין שובו משם.

כשהוא יוצא לחרן וזוכה לגילוי הקב"ה ("והנה ה' ניצב עליו"⁴), אומרת התורה - "ויפגע במקום".⁵ כלומר, הוא היה צריך להגיע אל המקום, אל ההתגלות האלוקית, ואף במצב זה ראה את הגילוי בחלום בלבד.

לעומת זאת, בשובו מחרן נאמר⁶ - "ויפגעו בו מלאכי אלוקים". כלומר, המלאכים עם הקב"ה עצמו (כפי שמדגיש הזוהר) יצאו לפגשו וחיפשו אותו; וזה היה בהקיץ ולא בחלום.

מכאן אנו למדים על עוצמת הכוח שיש דווקא ביציאה אל העולם כדי להביא לשם את הקדושה האלוקית. יעקב אבינו מורה בכך הוראה לבניו, כי השליחות שהוטלה על כל יהודי היא לצאת ממקום הקדושה, ואף מאוהלי שם ועבר, מרכז התורה - אל 'חרן', המקום שבו צריך להתמודד עם 'לבן הארמי', מרכז התסיסה של חיי העולם. וכל זאת, כדי לגאול את ניצוצות הקדושה שנמצאים בתוך מציאות העולם.

הכנה גדולה

אין זו שליחות קלה. היא גם דורשת הכנה רבה. קודם לכן צריך יהודי להימצא ב'ארץ-ישראל', המסמלת את שיא הקדושה. בתקופה זו אל לו לעסוק בענייני העולם, אלא בענייני תורה וקדושה בלבד, כפי שנהג יעקב אבינו - "ויעקב איש תם יושב אוהלים".⁷ עליו לספוג מידה מרבית של קדושה ושל תורה.

גם כשהוא כבר עומד לצאת למילוי שליחותו, עליו להכין את עצמו תקופה נוספת, תוך התמסרות מוחלטת לתורה, כיעקב שנטמן ארבע-עשרה שנה בבית עבר.

לאחר מכן, כשהוא כבר בדרכו לביצוע השליחות, הוא נוהג כיעקב - "ויפגע במקום" - הוא עומד להתפלל. הוא אינו סומך על עצמו ועל כוחותיו האישיים, אלא מבקש את עזרת ה' להצלחה בשליחותו. רק לאחר הכנה זו הוא יוצא לביצוע השליחות, וגם שם הוא עוסק בתורה ובתפילה, כפי שמספרים מדרשי חז"ל.

ההצלחה

כשיהודי נוהג בדרך זו, כי-אז לא זו בלבד שהיציאה אל העולם אינה גורמת לו ירידה רוחנית, אלא אדרבה - "ויפרוץ האיש מאוד-מאוד"⁸ - הוא זוכה להצלחה הן בגשמיות והן ברוחניות, עד שכאשר הוא שב משליחותו, הוא זוכה להתגלות גדולה של הקב"ה ופמלייתו, שמחפשים אותו כדי לברכו - "ויפגעו בו מלאכי אלוקים".

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך  "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 787)

----------

1) אור התורה ריש פרשת לך. וראה רמב"ן בראשית יב,י.

2) בראשית רבה פרשה עו,א.

3) זוהר חלק א קסה,א.

4) פרשתנו כח,יג.

5) שם כח,יא.

6) שם לב,ב.

7) בראשית כה,כז.

8) פרשתנו ל,מג.