והנה השמש והירח ואחד-עשר כוכבים (בראשית לז,ט)
בתחילת פרשתנו מסופר על שני חלומותיו של יוסף, ולמעשה תוכן החלומות זהה כמעט לחלוטין. בשני החלומות נרמז שסופו של יוסף לעלות לגדולה עד שאחיו יבואו וישתחוו לפניו. אמנם בחלום ה'כוכבים' נזכרים גם השמש והירח, הרומזים ליעקב ורחל, דבר שאין לו מקביל בחלום ה'אלומות', אך פרט לשינוי זה, תוכן שני החלומות זהה.
למה נשנה החלום
גם בפרשת מקץ, שנקרא בשבוע הבא, מסופר על שני חלומות, חלומותיו של פרעה מלך מצרים, אשר גם הם זהים בתוכנם. בעניין חלומותיו של פרעה מסופר בתורה, כי יוסף, פותר חלומותיו של פרעה, נימק את כפל החלום באומרו, כי הדבר מורה על כך ש"ממהר האלוקים לעשותו".1
יש לשאול אפוא, למה לא ניתן הסבר להישנות החלום אצל יוסף. אם בגלל התוספת שבאה בחלום השני - הלוא תוספת זו הייתה יכולה להיכלל בחלום הראשון וכך היינו מסתפקים בחלום זה בלבד. חייבים אנו לומר שהישנות החלום אצל יוסף אינה זקוקה להסבר, שכן עצם הישנות החלום מלמדת אותנו דבר גדול.
הגוי חולם על גשמיות
ההבדל בין חלומותיו של יוסף לחלומותיו של פרעה הוא, שחלומו הראשון של יוסף עסק בעניינים ארציים ('אלומות') ואילו חלומו השני עסק בעניינים שמימיים (שמש, ירח וכוכבים); ולעומת זאת שני חלומותיו של פרעה עסקו בענייני הארץ, וההבדל הוא רק שהחלום הראשון, 'חלום הפרות', מדבר על מין החי, ואילו החלום השני, 'חלום השיבולים', מדבר על דרגה פחותה יותר - על מין הצומח.
לכן אין צורך בהסבר על כפל החלומות אצל יוסף, שכן מדובר בחלומות הרומזים לשני תחומים שונים זה מזה - חלום בענייני ארץ וגשמיות וחלום בענייני שמים ורוחניות; אולם אצל פרעה נדרש הסבר לכפל החלומות, שכן אין הבדל מהותי בין שניהם.
בכך בא לידי ביטוי ההבדל הכללי בין יהודי לגוי: יהודי, גם כשהוא חי בעולם הזה הגשמי, יש לו קשר לשני העולמות - לא רק לגשמיות העולם הזה אלא גם לרוחניות ('שמים') העולם הבא. גם הסדר אצלו הוא מלמטה למעלה (תחילה החלום הארצי ואחר-כך החלום השמימי), כיוון של עלייה למעלה. לעומת זאת, לגוי אין שייכות אמיתית לעניינים רוחניים, ושני חלומותיו הם בענייני הארץ. והכיוון הוא כיוון של ירידה - תחילה הוא חולם על מין החי ולאחר מכן על מין נמוך יותר, הצומח.
יהודי משלב
ליהודי יש הכוח לשלב יחדיו את הרוחניות עם הגשמיות. אמנם הוא חי בעולם גשמי, זקוק לעניינים ארציים, כאכילה, שתייה, שינה וכו', אך עם זאת יש לו קשר שורשי עם הדברים הרוחניים, עם האלוקות, עם הקדושה. אין אצלו סתירה בין השניים. הוא מבין בפשטות, שהמטרה אינה בדברים הגשמיים, אלא שהגשמיות היא רק אמצעי שמסייע לו להשיג את הדברים הרוחניים.2 ולכן, לא זו בלבד שהוא דואג לכך שהגשמיות לא תפריע לרוחניות, אלא הוא מסתייע בגשמיות עצמה כדי להתעלות מבחינה רוחנית, ועד שהגשמיות עצמה תהפוך לרוחניות.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי-שיחות כרך ג, עמ' 805)
----------
1) בראשית מא,לב.
2) ראה לקוטי דיבורים חלק א, עמ' תכא. קובץ מכתבים עמ' 216 (נדפס בסוף תהילים אוהל יוסף יצחק)
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
