מאמרים נוספים בפרשה
	מדוע הצדיקים סובלים?
	מעלתה של עבודה "פשוטה"
	תיקונו של עשיו
	סיפורו של העם היהודי
	סיפורו של כל יהודי
	לצאת החוצה ולאסוף "אלומות"
	צריך להשתחוות ליוסף
	יהודי חולם אחרת
	ממתין ומצפה
	"ממתין ומצפה מתי יבוא"
	מסירות-נפש בלי חשבונות
	הכוונה החיובית שבמכירת יוסף
	התשובה כהתפרצות
	לא להירתע מקשיים
	להפוך את ה"אחר" ל"בן"
	איש מצליח
	מתוך הירידה מגיעים לשלווה

ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה (בראשית לט,ו)

פרשתנו מספרת על קורותיו של יוסף הצדיק. ייחודו של יוסף היה בכך, שהוא הורד אל המקומות הנחותים ביותר ודווקא שם היה צריך לעמוד בצדקתו. הוא היה משנה למלך במצרים, "ערוות הארץ"¹, ואף-על-פי-כן נשאר יוסף הצדיק. תפקידו היה אפוא להביא את אור הקדושה גם אל המקומות החשוכים ביותר, ועל-ידי-כך לרומם אותם.

דבר זה מרומז גם בשמו - יוסף. כשרחל אמו קראה לו בשם זה, נימקה זאת באומרה²: "יוסף ה' לי בן אחר". היא לא אמרה 'בן שני', אלא 'בן אחר', רמז³ לעבודתו הרוחנית של יוסף לעשות את ה'אחר' ל'בן' - להביא לידי כך, שגם הרחוקים מאור הקדושה - 'אחר' - יתקרבו אליה, עד שיהיו בבחינת בנים - 'בן'.

יופי רוחני

עוד מספרת התורה על יוסף, שהיה "יפה תואר ויפה מראה⁴". ידוע שהתורה מדברת בלשון רבת-משמעויות, וכאשר היא מתארת את יופיו של יוסף, היא מתכוונת לא רק ליופיו החיצוני. נאמר בספרים⁵, שיופיו הגשמי של יוסף מבטא את יופיו הרוחני: הוא היה "יפה תואר" - שלם במצוות-עשה, ו"יפה מראה" - שלם במצוות לא-תעשה.

מכאן למדנו, שאף שעיקר הדגש בעבודתו הרוחנית של יוסף היה על ה'אחר' - להפוך את החושך לאור ואת הפך הקדושה לטוב ולקדושה - הרי הבסיס לכך היה השלמות האישית שלו. דווקא משום שהיה שלם בעצמו, הן בענייני 'עשה טוב' והן בענייני 'סור מרע', היה יכול להשפיע גם על ה'אחר' ולהפכו ל'בן'.

כולנו יוסף

עם-ישראל כולו נקרא על שם יוסף - "נוהג כצאן יוסף⁶" - ועל-כן דרכו של יוסף היא גם דרכנו. יוסף מלמדנו שצריך לפעול עם אחרים, לקרב גם את מי ששקעו ב'מצרים', ולעשות מהם בנים למקום. יוסף ממחיש, שאין לנו להתמקד בעצמנו בלבד אלא שצריך להתמסר לזולתנו.

בה-בשעה מלמדנו יוסף, שכדי להצליח במשימה זו של הבאת אור למקום החושך, דרושה גם שלמות אישית. אדם צריך לתקן גם את מגרעותיו-שלו ולהיות שלם במצוות-עשה ובמצוות לא-תעשה. שלמות זו נחוצה לא רק בעבור עצמו, אלא גם כדי שיוכל להשפיע באמת על הזולת, כמאמר חז"ל⁷: "קשוט עצמך ואחר-כך קשוט אחרים".

לא להמתין

יכול אדם לומר: אמתין עד אשר אגיע לתכלית השלמות ורק אז אפנה אטפל באחרים. צריך לדעת שאין זו הכוונה. אי-אפשר לחכות עד אשר כל אחד יהיה שלם בכל המובנים. גם אם עדיין לא השלמנו את עצמנו, עלינו להשקיע מזמננו ומכוחותינו למען יהודי שני. אבל צריך לזכור, שהעשייה למען הזולת אינה מספיקה, ודרושה שלמות אישית גם-כן.

חובתו של כל אחד ואחד להיות "יפה תואר ויפה מראה", במובן הרוחני. אין זה רק עניין אישי, אלא בכך תלויה גם התקרבותו של יהודי שני אל התורה ומצוותיה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי-שיחות כרך א, עמ' 78)

----------

1) בראשית מב,ט. יב.

2) שם לד,כד.

3) אור התורה בראשית כרך א רכ,א.

4) פרשתנו לט,ו.

5) ראה דיבור המתחיל "ויהי אומן" תרכ"ז.

6) תהילים פ,ב. ובפירוש רש"י שם.

7) בבא מציעא קז,ב.