חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:00 זריחה: 5:30 ה' בניסן התש"פ, 30/3/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

בבית - זה אחרת לגמרי

יעקב, החוזר מחרן, כבר מוכן לביאת המשיח, והוא שולח שלוחים לבשר לעשיו בשורה זו, מתוך מחשבה, שגם הוא, עשיו, כבר נפרד מהרע שהיה בו
מאמרים נוספים בפרשה
הכוונה הכללית נמצאת בפרטים
מלאכים ממש
שליחות של מלאכים
בבית - זה אחרת לגמרי
יעקב כבר מוכן לגאולה
גם כשמגיע, מבקשים צדקה
שילוב כל הכוחות
למה הוחלף שמו של יעקב?
בין יהודים לגויים
שלמות העם בבוא הגאולה
לא לפחד מעשיו
מסירות נפש
הטעות קיימת כדי לתקנה
השלב הראשון של קיום תורה ומצוות
מחילת עוונות ביום החופה
מי נשאר ומי עוזב
ספר בראשית - ספר החיים של יהודי
יציאה חיובית
ירידה לצורך בירור
שלב הירידה שלפני העלייה

עם לבן גרתי (בראשית לב,ה)

בתחילת פרשתנו מספרת התורה על יעקב אבינו המשגר מלאכים אל עשיו אחיו, כדי לפייסו. דברי הפיוס מתחילים במילים1: "עם לבן גרתי".

את המילה "גרתי" מפרש רש"י בשני פירושים: האחד - "גרתי" במובן גר וזר: "לא נעשיתי (אצל לבן) שר וחשוב אלא גר"; הפירוש השני - "גרתי" אותיות תרי"ג: "עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי".

ידוע, שכל המשמעויות הטמונות באותה מילה בתורה קשורות זו לזו בתוכן משותף; מהו אפוא הקשר בין שני הפירושים הללו?! ולעצם עניינו של הפירוש השני, מה הטעם להודיע לעשיו שיעקב שמר את תרי"ג המצוות, וכי זה שישפיע עליו להתפייס עמו?!

יעקב מוכן

הליכתו של יעקב אבינו לחרן באה כדי לגאול את ניצוצות הקדושה שהיו אצל לבן, ולהכין את העולם לגאולה השלמה. מבחינתו של יעקב, הוכתרה פעילות זו בהצלחה. בעשרים שנות שהייתו בחרן, זיכך והכין את כל הקשור בו לקראת הגאולה. יעקב, החוזר מחרן, כבר מוכן לביאת המשיח, והוא שולח שלוחים לבשר לעשיו בשורה זו, מתוך מחשבה, שגם הוא, עשיו, כבר נפרד מהרע שהיה מעורבב בו וגם הוא מוכן לגאולה.

וכך אומר לו יעקב: "עם לבן גרתי" - כל הדברים הקשורים בלבן הארמי, שזו המציאות הגשמית והחומרית - היו אצלי בבחינת 'גרים', זרים ומנוכרים; לא ראיתי בהם את מקומי ואת ייעודי. העיקר בעיניי היה - "תרי"ג מצוות שמרתי" - התורה ומצוותיה, עולם הקדושה והאמונה.

חמורו של משיח

יעקב מוסיף רמז נוסף ואומר2: "ויהי לי שור וחמור", ומפרש המדרש3: "חמור - זה מלך המשיח, שנאמר4: עני ורוכב על חמור". יעקב אומר אפוא לעשיו: כבר יש לי 'חמורו של משיח', ואני מוכן ומזומן לבוא הגאולה.

אך המלאכים השבים מן השליחות מעמידים את יעקב על המציאות כמות שהיא5: "באנו אל אחיך, אל עשיו" - אתה סבור שהוא "אחיך", מוכן כמוך לבואה של הגאולה, דע אפוא שאין הוא אלא "עשיו" - אותו עשיו שטרם נפרד מן הרע שבו.

המקום האמיתי

בדברים אלה טמון לקח לדורות: יהודי צריך תמיד להיות מוכן לגאולה. אף-על-פי שהעולם שמסביבו עדיין לא נזדכך ולא נתברר - הוא, מצידו, צריך להכין את עצמו לבוא הגאולה.

הפעילות הזאת נעשית על-ידי שהאדם רואה בכל ענייני העולם דבר זר, ארעי. הוא מרגיש 'גר' וזר בעניינים הגשמיים; מקומו האמיתי, הקבוע, הוא בתורה ובמצוותיה.

מסופר6 על המגיד ממזריטש, שלפני התגלותו היה שרוי בדלות איומה, וכששאלוהו איך הוא מסוגל לחיות בתנאים כאלה, השיב: אדם ההולך בדרך מסתפק בתנאים מינימליים, והרי אנחנו נמצאים בדרך; בבית - שם זה אחרת לגמרי. כל החיים הגשמיים היו בעיניו דבר ארעי; ה'בית' היה ענייני התורה והמצוות.

גישה כזאת היא ההכנה לבוא הגאולה האמיתית והשלמה, וכך זוכים בפועל לביאת המלך המשיח בקרוב ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי-שיחות כרך א, עמ' 68)

 

--------------

1) פרשתנו לב,ה.

2) שם פסוק ו.

3) בראשית רבה עה,ו.

4) זכריה ט,ט.

5) שם פסוק ז.

6) לקוטי דיבורים ליקוט יא, עמ' ריד.



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)