מאמרים נוספים בפרשה
	הסוף שזור בהתחלה
	לעלות למעלה באמצע החלום
	בשביל טוב אמיתי צריך לעבוד
	עשרים ושתיים שנות סוד
	לדעת מתי להתבטל
	הגאולה צומחת מהגלות
	הכוח להשפיע
	התורה כמקור כל החכמות
	לא לברוח מהתפקיד
	צריך לעשות ולהתפלל
	הכנסת אורחים של יוסף
	שמירת השבת של יוסף
	הרחמים מועילים
	היהודי וענייני החולין
	חנוכה: הטבע והנס משמשים בו-בזמן
	חנוכה: מסירות-נפש בלי שאלות

כי הפרני אלוקים בארץ עניי (בראשית מא,נב)

הגלות המרה והארוכה שבה שרוי עם-ישראל, מעוררת לא אחת תמיהה קשה על תכליתה: על מה ולמה כל הסבל העצום במשך דורות כה רבים?

תשובה לכך ניתן למצוא בפרשתנו. לבנו השני קרא יוסף אפרים, בהסבירו¹: "כי הפרני אלוקים בארץ עניי". דווקא על-ידי הגלות "בארץ עניי", זכה יוסף להגיע ל"הפרני" - לתוספת חיות וחיזוק. כי זוהי תכלית הגלות: לעורר כוחות נעלים יותר ולהגיע לדרגה עליונה יותר.

יוסף הצדיק עצמו עמד במדרגה גבוהה ביותר. הוא היה למעלה מאחיו, ובמידה מסויימת² אף בדרגה עליונה יותר משל אביו, יעקב. ואף-על-פי-כן, כדי להגיע ל"הפרני", היה עליו לעבור גלות "בארץ עניי".

לא הכירוהו

מעלתו של יוסף על אחיו רמוזה בפסוק³: "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו". מוסבר על כך בתורת החסידות, שלאחיו לא הייתה הכרה והשגה בדרגתו העליונה של יוסף הצדיק.

השבטים היו עובדי ה' וביקשו לדבוק בקדושה האלוקית. היה ברור להם, שלשם כך יש צורך להתנתק מטרדות העולם. לכן היו רועי צאן, שנמצאים מחוץ להמולת העולם. לעומתם, יוסף הצדיק חי בלב מצרים, שקוע בניהול הממלכה, ועם זאת נשאר דבק בקב"ה. זו הייתה מדרגה שלא הכירוה - "והם לא הכירוהו" - להיות דבק בקב"ה גם בתוך המולת העולם.

ביטחון מוחלט

יוסף אף היה במדרגה גבוהה יותר משל יעקב אבינו. חז"ל⁴ אומרים, שיוסף נענש על ששם את מבטחו באדם וביקש משר-המשקים להזכירו לפני פרעה. עונשו היה, ש"לא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו". מזה עולה שהסתמכות על בשר-ודם היא בבחינת חטא לגבי צדיק, אולם גם יעקב שלח לעשיו מנחה וקראהו "אדוני", ולא מצאנו שהדבר נחשב לו חטא!

אלא בכך מתבטא ההבדל ביניהם: יעקב אבינו היה קשור במידה מסויימת למגבלות העולם, ולכן היה עליו לפעול גם בדרכי הטבע, מחשש "שמא יגרום החטא".⁵ אולם דרגתו של יוסף הייתה גבוהה משלו, הוא עמד לגמרי למעלה ממגבלות העולם, ולכן היה צריך לסמוך אך ורק על הקב"ה ולא להסתמך כלל על בשר-ודם.

סוד הגלות

אף-על-פי-כן הגיע יוסף לשיא התעלותו הרוחנית דווקא בהיותו בגלות, במצרים -"הפרני אלוקים בארץ עניי". זה סודה של הגלות, שדווקא היא מאפשרת עלייה גדולה ועצומה, שבדרך אחרת אי-אפשר להגיע אליה.

יוסף סלל את הדרך לעם-ישראל כולו: בעקבות גלותו האישית באה גלות מצרים, ודווקא על-ידי 'כור הברזל' של מצרים זכו בני-ישראל לקבל את התורה.⁶ כך גם הגלות הנוכחית לא באה חלילה לענות את ישראל, אלא היא המאפשרת את הגילויים העצומים של הגאולה העתידה לבוא תיכף ומיד ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר 'שלחן שבת', מעובד על-פי לקוטי-שיחות כרך א, עמ' 88)

----------

1) פרשתנו מא,נב.

2) תורת חיים פרשת ויחי דיבור המתחיל בן פורת יוסף.

3) פרשתנו מב,ח.

4) רש"י על הפסוק בראשית מ,כג.

5) ברכות ד,א.

6) שבת פח,ב. זו הייתה תשובת משה למלאכים, שביקשו את התורה לעצמם: "כלום למצרים ירדתם?".