מאמרים נוספים בפרשה
	תמיד אפשר לחזור
	אור לישראל גם בגלות
	בני-ישראל כצבאות ה'
	כיבוש הזמן
	המצווה הראשונה - לחולל חידוש
	שתי מצוות לפני החירות
	המבחן החשוב שלפני הגאולה
	תהליך הלידה של עם-ישראל
	כל בית יהודי - משכן ומקדש
	אין יהודי רחוק מדי
	פתח קטן שעושה את כל ההבדל
	לשחוט גשמיות ולאכול מסירות-נפש
	אות זיהוי על פתח הבית
	מה קרה בחצות הלילה?
	שכר עבודה במצרים
	הכוח לגאולה
	חג החירות ופדיון הבן
	דור המחר
	ארבעה שלבים ביציאה ממצרים
	נקודת-זמן שרק הקב"ה יודע
	להגיע לחירות אמיתית
	כך מתכוננים לצאת ממצרים

שבעת ימים מצות תאכלו (שמות יב,טו)

השבוע אנו קוראים בתורה על מצוות אכילת מצה בפסח¹: "שבעת ימים מצות תאכלו". כמו-כן מופיע בפרשה זו האיסור על חמץ בפסח²: "ולא ייראה לך חמץ".

מרכיביהם של החמץ ושל המצה זהים - קמח ומים. דבר אחד הוא העושה את ההבדל הקוטבי ביניהם - העיסה של החמץ תופחת ומתנשאת, ואילו במצה נשארת העיסה בגודלה המקורי, בלי התנשאות.

אף בשמם אנו רואים מצד אחד דמיון מפליא ומצד שני שוני מהותי: המילים 'חמץ' ו'מצה' מורכבות כמעט מאותן אותיות. גם האותיות ה' וח', המבדילות בין החמץ למצה, דומות זו לזו בצורתן. יש רק הבדל קטן: האות ח' סגורה מכל שלושת צדדיה, ואילו באות ה' יש פתח קטן למעלה.

יש מוצא

משמעותם הסמלית של הדברים היא, שהאות ח' אינה מאפשרת אלא ירידה, שכן הפתח שבה מוליך רק למטה. כלומר, אות זו מסמלת את דרך החטא והנפילה למטה; את חוסר המוצא. לעומתה, האות ה', אף שגם בה יש פתח למטה, בבחינת "לפתח חטאת רובץ"³, יש בה גם פתח למעלה - יש אפשרות לעשות תשובה ולהיחלץ.⁴

זה ההבדל בין החמץ למצה. החמץ מסמל תחושת ישות עצמית והתנשאות, ואילו המצה מבטאת התבטלות וענווה. ההתנשאות מוליכה רק למטה. היא אינה מאפשרת להתעלות ולהתרומם לעולם של קדושה. היא חוסמת את דרך התשובה. זהו החמץ. רק הענווה וההתבטלות הן המאפשרות את התשובה ואת העלייה למעלה. זוהי המצה.

צידוקים עצמיים

אין לך דבר שמעכב את העלייה הרוחנית של האדם מתחושת ההתנשאות. אדם מתנשא אינו מוכן להכיר בכך שטעה. יתר על כן, הוא אף מנסה להפוך את מגרעותיו וחולשותיו למעלות וליתרונות; הוא מנסה להסביר שדרכו השלילית היא החיובית. כל-אימת שהוא נתקל בדבר-מה המחייבו להתכופף ולבטל את מאווייו האישיים, הוא מוצא טעמים והסברים למה לא לעשות כן. התנשאותו חוסמת בפניו את דרך התשובה.

לעומת זאת, אדם שיש בו התבטלות וענווה אינו מחפש את ההצדקה האישית. הוא אינו מתבייש להודות בטעויותיו ובחולשותיו. לכן קל לו יותר לעשות חשבון-צדק על מצבו הרוחני וקל לו יותר לתקן את דרכיו.

אנחה יהודית

הפתח שבאות ה' (האות של המצה) אמנם קטן, אך הלוא כבר אמרו חז"ל⁵: "פתחו לי כחודו של מחט, ואני אפתח לכם כפתחו של אולם". אם אך יש דרך לתשובה, אפשר ברגע אחד, על-ידי הרהור תשובה אחד, לעבור מיד ממצב של רשע גמור למצב של צדיק גמור.⁶

ההתבטלות ושיברון-הלב יקרים מאוד בעיני הקב"ה. הרבי מהר"ש (רבנו שמואל מליובאוויטש) היה אומר: "אנחה יהודית היא תשובה עילאה" (תשובה עליונה). שכן כשהלב אינו אטום על-ידי גאווה והתנשאות, פתוחה לפני האדם דרך התשובה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 129)

----------

1) שמות יב,טו.

2) שם יג,ז.

3) בראשית ד,ז.

4) ראה מנחות כט,ב.

5) יודעי בינה עמ' יג, על-פי לשון המדרש שיר-השירים רבה פרשה ה,ב.

6) ראה קידושין מט,ב.