מאמרים נוספים בפרשה
	צריך לזעוק ולהאמין
	השכל דורש להבין
	המסע כבר החל
	ארבע לשונות של גאולה
	התמורה לסבל הגלות
	להפוך את ה'מים' ל'דם'
	שליחות אלוקית בלי תוספות
	הכול בשביל ישראל
	ויכוח המקלות והתנינים במצרים
	לשבור את העקשנות
	להשיג את הניצחון השלם
	שעה של ערבוב המחיצות
	הניסים שבתוך הטבע
	שרידי החטא והעונש
	"יציאת מצרים" בכל רובדי הנפש
	כוחו של יצור סתמי
	ללמוד תורה ב"שבעים לשון"
	רק הקב"ה יכול
	רק משה היה יכול לתרגם

וידעתם כי אני ה' (שמות ו,ז)

לאחר שבסוף הפרשה הקודמת זועק משה רבנו אל הקב"ה¹: "למה הרעותה לעם הזה!" - באה תשובת הקב"ה בתחילת פרשתנו²: "וארא אל אברהם, אל יצחק ואל יעקב בא-ל ש-די, ושמי ה' לא נודעתי להם. לכן אמור לבני-ישראל אני ה', והוצאתי אתכם... וידעתם כי אני ה'".

הכוונה הפשוטה של הדברים היא, שהקב"ה מרגיע את משה רבנו שלא ידאג שמא הקב"ה לא יקיים את הבטחתו לגאול את בני-ישראל, והקב"ה מודיע לו, שעכשיו הגיע המועד לקיים את הבטחתו לאבות. אולם עדיין לא מובן עניינה של ההקדמה, הממעטת לכאורה בערכה של ההבטחה לאבות ("ושמי ה' לא נודעתי להם").

התגלות אין-סופית

דבריו אלה של הקב"ה הם תשובה לשאלתו של משה, מדוע צריכים בני-ישראל לסבול כל-כך בגלות מצרים. הקב"ה, בתשובתו, אינו מסתפק בעצם ההודעה על הגאולה הקרובה, אלא מסביר את סיבת הצרות הנוראות של הגלות.

זה מה שאומר הקב"ה למשה: "וארא אל אברהם וגו'" - אמנם התגליתי אל האבות, והם זכו לגילוי שכינתי, אבל היה זה רק ב"א-ל ש-די" - התגלות מוגבלת ומצומצמת. ידוע, ששם 'ש-די' הוא ממשמעות "שאמרתי לעולמי די"³; כלומר, הגבלה וצמצום של האור האלוקי. זה הגילוי שזכו לו האבות, גילוי מוגבל ומצומצם, ואילו "שמי הוי'ה לא נודעתי להם" - הם לא זכו להתגלות הבלתי-מוגבלת שמתבטאת בשם הוי'ה.

שלב הכנה

אולם עתה עומדים בני-ישראל לזכות לגילוי הגדול של שם הוי'ה - "וידעתם כי אני הוי'ה", ולכן יש צורך לעבור את קשיי הגלות. כדי לזכות להתגלות כה עצומה, שאפילו האבות לא זכו לה, עליהם לעבור את ההכנה המיוחדת של הגלות.

גלות מצרים הייתה שלב מקדים למתן-התורה על הר-סיני, כפי שאמר הקב"ה למשה⁴: "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה". כל התכלית של הגלות הייתה לאפשר את ההתגלות הגדולה בהר-סיני. לכן כדאי היה לסבול את סבל הגלות, ובלבד לזכות להתגלות של הקב"ה בכבודו ובעצמו - "וידעתם כי אני הוי'ה".

למעלה משינויים

ייחודו של שם הוי'ה בכך, שהוא מוגדר המידה ה'אמיתית'⁵ של הקב"ה. אמת במהותה אינה משתנית. על-כן דברים שנובעים מהתגלות שם הוי'ה הם נצחיים ובלתי-משתנים, כפי שנאמר⁶: "אני הוי'ה לא שניתי".

גם בעבודתו האישית של כל אדם וב'יציאת מצרים' הפרטית שלו - יציאה ממצרי הגוף והיצר - עליו לחתור למידה האמיתית - לדברים קבועים ובלתי-משתנים. המבחן האמיתי שאדם צריך להציב לעצמו הוא, אם מעמדו הרוחני יש בו קביעות שלמעלה משינויים, שאז זו הוכחה שהגיע לדרגה אמיתית בעבודת-ה'. רק כאשר מגיעים לכך, יודעים שיצאנו באמת מ'מצרים'.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לא, עמ' 23)

----------

1) שמות ה,כב.

2) ו,ב-ז.

3) חגיגה יב,א - הובא בתורה אור פרשתנו נו,ג.

4) שמות ג,יב. וראה רש"י שם.

5) בלשון רש"י שמות ו,ג.

6) מלאכי ג,ו.