מאמרים נוספים בפרשה
	מציאות שלמה
	שמחת התורה והסליחה
	לעבוד בידיים ולשמור על ראש שקט
	השבת ומלאכת המשכן
	השראת השכינה בלי קיצורי-דרך
	בלי מעורבות אישית
	הפרנסה היא רק מכשיר
	האש למען האפר
	לומדי תורה ותפקידם
	כשמשה מצווה - אין הפרעות
	עד הפרט האחרון
	אומנות מיוחדת של הנשים
	בלי הבדלי מעמדות
	המשכן - כפרה על העגל
	הקשר הגלוי והקשר הנסתר
	תפקידם של נשיאי-ישראל

ויקהל משה את כל עדת בני-ישראל (שמות לה,א)

פרשת ויקהל נקראת לעיתים עם פרשת שקלים. בשתי הפרשיות הללו בא לידי ביטוי רעיון האחדות בתוך עם-ישראל עצמו ובין עם-ישראל לקב"ה.

פרשת ויקהל נפתחת בכך שמשה רבנו הקהיל וכינס יחדיו את כל עם-ישראל, וציווה אותם על (השבת ועל) מלאכת המשכן. מכאן יכולים אנו ללמוד, שכדי להשכין את הקב"ה בתוך בני-ישראל, צריך להגיע תחילה לאחדות ולתחושה של 'קהל' אחד, וכפי שאנו אומרים בתפילה¹: "ברכנו אבינו (ומתי? כאשר) כולנו כאחד".

אתה רק מחצית

גם בפרשת שקלים בא לידי ביטוי עניין זה, אלא שבהדגשה יתרה. בפרשה זו יש דבר תמוה: ידוע הכלל, שכל דבר שבקדושה צריך להיות דווקא שלם. ואולם כשמדובר על נתינת התרומה לקרבנות, הקב"ה מצווה שכל יהודי ייתן דווקא מחצית השקל!

זאת ועוד: התורה עצמה מציינת, ש'שקל' שווה "עשרים גרה".² מחצית השקל שווה אפוא עשר גרה, וזה מספר שלם. מדוע בכל-זאת התורה בוחרת לכתוב 'מחצית השקל' ולא 'עשר גרה'?!

אלא דבר זה בא ללמדנו יסוד בעבודת ה'. יהודי צריך תמיד לזכור שכשהוא לעצמו אינו אלא 'מחצית'. מי שמשלים אותו לדבר שלם הוא יהודי שני. כדי להיות במצב של 'שקל-הקודש', מחובתו להתאחד עם יהודי שני, באופן של "ואהבת לרעך כמוך".³ ואז, כשהוא מאוחד לגמרי עם רעהו, יש לפנינו דבר שלם.

שלמות של עשרים

משמעות נוספת שיש ב'מחצית' היא ההכרה, שכדי להיות מציאות שלמה צריך האדם להתאחד עם הקב"ה. יהודי צריך להרגיש, ששלמותו היא כשהוא מתחבר עם הקב"ה, ואז הוא נעשה דבר שלם.

דבר זה נרמז בכך ש'שקל' שווה 'עשרים גרה'. ידוע שהעולם ניזון ומתקיים מעשר הספירות האלוקיות, וכנגדן יש גם בנפש האדם עשרה כוחות. עשרת הכוחות שבנפש האדם מקבילים לעשר הספירות האלוקיות. נמצא, שהאדם כשהוא לעצמו אינו אלא 'מחצית השקל', 'עשר' מתוך מציאות שלמה של 'עשרים', וכאשר הוא מחבר את עשרת כוחות נפשו עם עשר הספירות האלוקיות, אז הוא נעשה שלם.

ה"ויקהל" האמיתי

שני הפירושים הללו ב'מחצית השקל' הם בעצם דבר אחד. שכן כדי להגיע לאחדות עם יהודי שני, צריך האדם להתבטל תחילה לפני הקב"ה ולהתאחד עם קונו; וכדי שההתחברות עם הקב"ה תהיה שלמה ואמיתית, הוא צריך להתאחד עם יהודי שני ולחוש שכל יהודי הוא חלק ממנו עצמו.

התאחדות זו משמשת הכנה להתאחדות המלאה והשלמה בין הקב"ה לעם-ישראל ובין כל היהודים יחדיו, כאשר יתקיים "ויקהל" מלשון "קהל גדול ישובו הנה"⁴, בקיבוץ כל הגלויות על-ידי משיח-צדקנו, תיכף ומיד ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי ספר השיחות תשנ"ב כרך ב, עמ' 440; שיחות-קודש תשנ"ב עמ' 790)

----------

1) תפילת שמונה-עשרה.

2) שמות ל,יג.

3) ויקרא יט,יח.

4) ירמיה לא,ז.

*