מאמרים נוספים בפרשה
	שמן שבשמן
	למה נמחק שמו של משה מהפרשה?
	מחיקה שחושפת גדולה
	יום-הולדתו של משה רבנו
	להצית את אש הנשמה
	משה מקדש את הקרובים אליו
	בגדי נבואה
	שתי דרגות באחדות
	מוכנים ליציאה
	מהותו של יהודי קשורה בקב"ה
	עבודה מתוך רעש וצלצולים
	משכן בצורת אדם
	ה"מזבח" נשאר טהור לעולם
	לא בכל דבר צריך להתלהב
	להתגבר על ה'נחש' ולגלות את 'משיח'
	זיתים או שמן
	עיקר וטפל בקיומו של העם היהודי

ויקחו אליך שמן זית זך... להעלות נר תמיד (שמות כז,כ)

כאשר התורה מצווה על הדלקת המנורה בבית-המקדש, היא מפרטת בזה שני שלבים: תחילה הבאת השמן אל משה¹: "ויקחו אליך שמן זית זך... להעלות נר תמיד", ובשלב שני עריכת הנרות על-ידי אהרון: "יערוך אותו אהרון ובניו מערב עד בוקר".²

יש כאן שתי נקודות הדורשות הבהרה: לשם-מה בכלל היה צורך להביא תחילה את השמן אל משה, בשעה שאהרון הוא המדליק? מה טעם השינוי בין הפסוק הראשון לשני מבחינת זמן בעירת הנרות: בפנייה אל משה נאמר: "נר תמיד", בעירה תמידית, אך לגבי אהרון כתוב רק "מערב עד בוקר".

מנורת העם

מנורת בית-המקדש מסמלת את עם-ישראל. בנבואת זכריה³ נמשל עם-ישראל ל"מנורת זהב כולה". כל יהודי בפני עצמו קרוי נר, "נר ה' נשמת אדם"⁴, ויחד יש כאן 'מנורה' בת שבעה קנים. תפקידו של אהרון הכוהן הוא "להעלות את הנרות" - להצית ולעורר את נשמות-ישראל, לגלות בהן את התשוקה והלהט להתדבק בקב"ה.

את 'אש' הנשמה מציתים ומדליקים על-ידי התורה והמצוות. עבודת ה' מתחלקת באופן כללי לשני סוגים: א) לימוד התורה. ב) עבודת התפילה (ובכלל זה קיום המצוות). כשם שבהדלקת נר יש שתי אפשרויות - נר-תמיד, שדולק כל הזמן ללא שינויים, ונר שעוצמת האור שבו משתנה "מערב עד בוקר", ממעט אור להרבה אור - כך בעבודת-ה' יש 'אש' קבועה ובלתי-משתנה (התורה) ויש אש שיש בה שינויים (תפילה ומצוות).

מעל המגבלות

התורה עומדת מעל מגבלות הזמן והמקום. היא דבר-ה', חכמתו של הקב"ה, וכזו היא נשארת גם לאחר שהתלבשה במושגים אנושיים הניתנים לתפיסת האדם. גם החובה המוטלת על יהודי בלימוד התורה מבטאת את עובדת היותה למעלה ממגבלות הזמן⁵ - יהודי חייב ללמוד תורה בכל רגע פנוי, "יומם ולילה". לכן נקראת התורה "נר תמיד".

לעומת זאת, התפילה יש לה זמן קבוע: שחרית, מנחה וערבית. כך גם המצוות מוגדרות בזמן: יש מצוות שהזמן גרמא ואפילו יש מצוות שבימינו אין לנו אפשרות לקיימן, משום שחסרים תנאים מסויימים של זמן ומקום. על-כן, התפילה והמצוות הן בבחינת "מערב עד בוקר" - הן תלויות בגדרי הזמן.

כוחו של משה

זהו גם ההבדל בין משה לאהרון:

מהותו של משה היא התורה, שגם נקראת על שמו⁶ (תורת משה). לכן נאמר בו "נר תמיד". לעומתו, אהרון מייצג את עבודת הקרבנות⁷ בבית-המקדש, שזה כנגד התפילה. לכן נאמר בו רק "מערב עד בוקר".

עתה יובן למה ציוותה התורה להביא תחילה את השמן אל משה - כדי שייתן לאהרון מכוח התורה הנצחי שבו. על-ידי כוח התורה, שלמעלה ממגבלות הזמן והמקום, אפשר אחר-כך לפעול בתוך מגבלות הזמן והמקום, על-ידי התורה והמצוות. וכך גם אלה שטרם הגיעו לדרגת "אש תמיד", תאיר נשמתם באור קבוע ונצחי.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי ספר השיחות תשמ"ט כרך א, עמ' 268)

---------

1) שמות כז,כ.

2) שם כז,כא.

3) זכריה ד,ב.

4) משלי כ,כז.

5) ראה לקוטי תורה במדבר יג, א-ב.

6) ראה שמות רבה פרשה ל,ד. ושם נסמן.

7) מלאכי ג,כב.