וערת תחשים (שמות כה,ה)
המשכן שנצטוו בני-ישראל לעשות במדבר, נבנה על-פי מתכונת פנימית עמוקה. מבנהו וכליו נעשו בהתאמה לעולמות העליונים ולדרך ההשפעה האלוקית בעולם. על-כן יש לדייק בכל פרט ולנסות לרדת לעומק כוונתו.
בכללות התחלק המשכן לשני חלקים: המשכן עצמו והכלים שבתוכו. המשכן נעשה מעצי-שיטים וכוסה יריעות של עור עיזים. אולם בכך לא די. התורה מוסיפה ומצווה לעשות כיסוי עליון נוסף מעורות תחשים.1
מהו התחש? זו הייתה חיה בעלת עור צבעוני וססגוני, וממנו נצטוו בני-ישראל לעשות את המכסה העליון למשכן.2
צבעוניות ומשמעותה
ייחודו של התחש בכך, שצבעוניותו היא חלק מגופו. אין זה צבע חיצוני שבא כתוספת על הצבע המקורי, אלא הצבעוניות עצמה היא חלק מבעל-החיים הזה. בדרך זו רומז עור התחש על דבר עמוק ביותר בהשפעה האלוקית על העולם.
'חי' בכלל רומז לקב"ה, שנקרא 'חי העולמים'. בתוך בעלי-החיים עצמם, התחש רומז לכך, שגם פרטי הנבראים - ואפילו צבעם - נובעים מתוך ה'חי', כלומר, מהקב"ה עצמו. עור התחש מסמל אפוא את העובדה, שהקב"ה הוא המקור של כל הבריאה, עד הפרטים הקטנים ביותר שלה, שכולם נובעים ממנו. העור הזה כיסה את המשכן, לרמז שהכוח האלוקי החובק הכול - מקיף ושורה על כל הבריאה.
מנהגי ישראל
לפנינו אפוא שלושה דברים במשכן: א) כלי-המשכן, ב) כתליו ומכסהו, ג) הכיסוי העליון מעור התחש. שלושת אלה רומזים על פרטים שונים בעבודת ה' של כל יהודי, שכידוע, גם הוא בבחינת מקדש לקב"ה, שעליו אומר הקב"ה3: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
כלי-המשכן הם כנגד עצם המעשה של המצוות. כשם שהכלים היו העיקר במשכן, כך הקיום המעשי של המצוות הוא עיקרה של עבודת-ה'. קירות המשכן ומכסהו הם כנגד הכוונה שצריכה להיות בקיום המצוות. ועור התחש הצבעוני רומז להידור המצווה ולמנהגי ישראל.
כל פרט חשוב
אפשר היה לחשוב שהידורי המצווה והמנהגים אינם כה חיוניים, ושדי בעצם קיום המצוות ובכוונתן. בא עניין עור התחש ללמדנו, שאף דבר חיצוני כצבעוניות הוא פרט חשוב במלאכת המשכן, ויתרה מזו - מעלתו כה גבוהה, עד שהוא נעשה המכסה העליון על כל המשכן.4
על-ידי שכל יהודי מוסיף בכל ענייני התורה והמצוות, הן בקיומן בפועל, הן בהידור המצוות והן בקיום מדוקדק של מנהגי ישראל, נעשה "ושכנתי בתוכם", בתוך כל אחד ואחד מישראל. דבר זה מקרב ומזרז עוד יותר את בניין בית-המקדש השלישי, במהרה בימינו ממש.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לא, עמ' 135)
----------
1) שמות כה,ה.
2) רש"י על הפסוק.
3) שמות כה,ח.
4) ראה לקוטי תורה (סוכות פ,ג) בענין מנהג הקפות, ניסוך המים (תורה שבעל-פה) וניסוך היין (תורה שבכתב). וראה שאלות ותשובות הרשב"א חלק א סימן ט.
|