מאמרים נוספים בפרשה
	גזברות לשם שמים
	כל יהודי חייב לעשות משכן
	העני שותף למצוות הצדקה
	מי יכול לבנות בית לה'?
	שלושה עמודים למשכן
	שלוש תרומות ומשמעותן הנצחית
	שלוש תרומות, שלושה מצבים
	זהב, כסף ונחושת - בעבודת ה'
	חשיבותם של הידורי מצווה
	למעלה מגדרים ומגבלות
	ציווי שאינו זז לעולם
	ה'משכן' בתוכנו
	קשר בל יינתק
	לקדש את הצד הגשמי של החיים
	הנחמה העתיקה
	שטות מול שטות
	להפוך את ה'שטות' ל'שטות דקדושה'
	גם הדומם מתקדש
	כשרוצים להעניק, הופכים את הגביע
	עניינו העיקרי של המקדש
	היכן הארון?

ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים (שמות כו,טו)

המשכן שבנו בני-ישראל במדבר נבנה מעצי-שיטים. אלה היו קרשים גדולים למדי, כפי שהתורה מפרטת את מידותיהם: "עשר אמות אורך הקרש, ואמה וחצי האמה רוחב הקרש האחד".¹ נשאלת כאן השאלה, מניין היו לבני-ישראל במדבר קרשים כאלה?

רש"י שואל שאלה זו, ומביא תשובה ממדרש תנחומא²: "יעקב אבינו צפה ברוח-הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר, והביא ארזים למצרים ונטעם, וציווה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים".

ואכן, כך משמע גם מפרשת ויקהל, שם מתואר הביצוע בפועל של המשכן, והתורה מספרת, שאת עצי-השיטים הביאו "כל אשר נמצא איתו עצי-שיטים"³ - הרי שהעצים היו בידי בני-ישראל עוד ממצרים.

נטע ארזים

משמעות הדבר היא, שיותר ממאתיים שנה קודם שעבוד מצרים דאג יעקב אבינו להביא ארזים למצרים, לטעת אותם שם, ולצוות את בניו שעם צאתם ממצרים - ייקחו את העצים הללו עמם, כדי שישמשו אותם להקמת המשכן!

הדבר מעורר פליאה, שהרי סוף-סוף, גם בהיותם במדבר יכלו לקנות עצים מסוחרי הגויים⁴, או לשלוח שליחים ליער הקרוב ולהביאם משם (כפי שסבורים כמה פרשנים⁵).

אלא במעשהו זה של יעקב הסתתרה כוונה עמוקה: הוא ביקש למסור ביד בניו נחמה, שבכוחה יוכלו לשאת את סבלותיה של הגלות הנוראה. לא היה די להם בהבטחה המילולית "אנוכי אעלך גם עלה".⁶ את הנחמה שאבו מעצי-השיטים. הם ראו את העצים הללו, וזכרו את ההבטחה על הגאולה ועל בניית המשכן באמצעות עצי-השיטים.

עצי ארץ-ישראל

בדברי המדרש יש הדגשה נוספת, שיעקב הביא את העצים למצרים. הוא לא הסתפק בנטיעת ארזים במצרים, אלא הביא עמו את השתילים מארץ-ישראל. דבר זה מחזק את הנחמה והעידוד, כאשר בני-ישראל רואים בעיניהם את הארזים שהובאו מארץ-ישראל, המבשרים להם כי הם עתידים להיגאל.

ויש להוסיף, שהדגשה יתרה על הנחמה אנו מוצאים גם במקורו של פירוש זה - רבי תנחומא, מלשון תנחומין. זוהי הנחמה שמנחמים את עם-ישראל השרוי בגלות, שיראה בעיניו את העצים שמהם ייבנה המשכן בבוא עת גאולתו.

צדיקים כארזים

גם בגלות הנוכחית נותן לנו הקב"ה נחמה מעין זו. הארזים של ימינו הם הצדיקים שבכל דור ודור, כפי שנאמר⁷: "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה". הצדיקים הללו, שהם למעלה מהגלות, מונעים מעם-ישראל לשקוע בהוויית הגלות, ומעוררים את ליבו לגאולה.

בכוחם של צדיקים אלה זוכה עם-ישראל לנחמה השלמה כפשוטה, בבוא הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו, יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לא, עמ' 142)

----------

1) שמות כו,טז.

2) שמות ט. וראה גם בראשית רבה פרשה צד,ד.

3) ויקהל לה,כד. וראה גם שמות רבה פרשתנו סוף פרשה לג. בראשית רבה שם.

4) כקושיית הט"ז (דברי דוד כאן). ועוד.

5) אבן-עזרא פירוש הארוך שלו. ועל דרך זה בבעלי התוספות על התורה וכן בחזקוני על הפסוק.

6) בראשית מו,ד.

7) תהילים צב,יג.