מאמרים נוספים בפרשה
	ציווי שחודר לעומק הנפש
	כמות יוצרת איכות
	למסור לה' את ההנאה
	כל העבודות חשובות
	לא להישאר בלי אש
	לחבר את הפנים עם החוץ
	תודה על הניסים
	משה רבנו ככוהן גדול
	איך מגיעים להשראת השכינה
	קרבן פסח כאן ועכשיו
	כשהחושך עצמו מאיר
	אי השבתת השמחה – חלק מהעבודה
	עמלק גלוי, עמלק נסתר
	נס שמגדיל את השבת
	תכלית בריאתו של 'ארור המן'
	יהודי נדרש להשפיע על העולם
	יש כפרה ויש ריצוי

ויקטר המזבחה. משה שימש כל שבעת ימי המילואים בחלוק לבן (פירוש רש"י, ויקרא ח,כח)

בארבעים שנות המדבר היה אהרון הכוהן הגדול; אך גם משה רבנו היה קדוש בקדושת כוהן גדול¹, ובשבעת ימי המילואים, שבהם נחנך המשכן, עשה משה רבנו בעצמו את כל עבודות המשכן.

בגמרא² נאמר שהכהונה ניטלה ממשה רבנו והועברה לאהרון, כעונש על שסירב בתחילה ללכת בשליחותו של הקב"ה להוציא את ישראל ממצרים; אולם הכוונה היא שהכהונה ניטלה מזרעו של משה. ואכן, בניו של משה אינם נחשבים כוהנים, והכהונה ניתנה לאהרן ולבניו אחריו. עם זאת, משה עצמו היה בדרגת כוהן גדול.

שמונה בגדים

תפקיד הכוהן הגדול חייב אותו ללבוש את שמונת הבגדים המיוחדים, בשעה שעבד במקדש. הבגדים היו תנאי הכרחי בעבודת הכוהנים, עד שנפסק להלכה: "בזמן שבגדיהם עליהם - כהונתם עליהם; אין בגדיהם עליהם - אין כהונתם עליהם"³, ואז הם בבחינת 'זרים'.

על משה רבנו נחלקו הדעות. יש דעות⁴ שבמשך כל ארבעים שנות המדבר לבש משה רבנו בגדי כוהן גדול כשעבד במקדש. אולם לפי דעות אחרות⁵ (וכך גם מפרש רש"י בפרשתנו⁶, על הפסוק "ויקטר המזבחה"), לא זו בלבד שבמשך ארבעים השנה לא לבש בגדי כוהן גדול, אלא אף בשמונת ימי המילואים עבד את עבודתו "בחלוק לבן".

התוועדות עם ה'

שתי הדעות הללו נובעות משאלה בסיסית יותר בדבר מהות תפקידו של משה רבנו במשכן. כידוע, המשכן שימש לשתי מטרות:

א) כמו בית-המקדש, מקום שבו מקריבים קרבנות⁷ והכוהנים עובדים את ה'⁸;

ב) מקום שבו התגלה הקב"ה אל משה רבנו⁹, כפי שכתוב: "ונועדתי לך שם ודיברתי איתך מעל הכפורת... את כל אשר אצווה אותך אל בני-ישראל".¹⁰

הדבר הראשון נתחדש עם הקמת המשכן ולא היה קיים קודם לכן. לעומת זאת, עצם דיבורו של הקב"ה עם משה כבר היה קודם הקמת המשכן, כאשר השכינה ירדה על אוהלו של משה והקב"ה היה מדבר עמו.

התאחדות עם התורה

על יסוד זה נשאלת השאלה, אם עבודתו של משה רבנו במשכן היא עניין בפני עצמו, או שגם עבודה זו היא חלק מה"ונועדתי איתך". אם היא עניין בפני עצמו - עליו ללבוש בגדי כהונה; אך אם היא חלק מתפקידו הכללי כמקבל דבר ה' - אין צורך בכך והוא יכול לעבוד במשכן גם "בחלוק לבן".

רש"י גורס את הדעה השנייה, שהדיבור עם ה', שזהו עניין התורה, הוא כל עניינו של משה, עד שגם עבודתו במשכן היא חלק מקבלת התורה.

ומכאן הוראה, שיהודי צריך לדבוק כל-כך בתורה, עד שאפילו ענייני קדושה אחרים יהיו כלולים בה ובטלים אליה. זו הכנה לגילוי התורה לעתיד לבוא, שאז תימלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.¹¹

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לב, עמ' 28)

----------

1) פסיקתא דרב-כהנא ופסיקתא רבתי פרשת פרה. ויקרא רבה פרשה יא,ו. מדרש תהילים סוף מזמור צט.

2) זבחים קב,א.

3) סנהדרין פג, סוף עמוד ב. רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק י הלכה ד.

4) תוספות דיבור המתחיל במה שמש - עבודה זרה לד,א [למאן דאמר דמשה כוהן גדול היה כל מ' שנה - זבחים קא,ב].

5) ראה בגמרא עבודה זרה לד,א. תענית יא, סוף עמוד ב.

6) ויקרא ח,כח.

7) רמב"ם ריש הלכות בית הבחירה.

8) ראה רמב"ם בספר המצוות מצוות עשה כ.

9) ראה רמב"ן ריש פרשת תרומה.

10) שמות כה,כב.

11) ישעיה יא,ט.