מאמרים נוספים בפרשה
	שלוש אותיות, שלוש תפיסות
	לראות את היחיד שבציבור
	בית מלא ספרים חייב במזוזה
	מיטב הכוחות - לקב"ה
	מחלוקת שהניבה תוצאה חיובית
	מה, בעצם, רצה קורח?
	שוויון - לא בכל תנאי
	מעלת האור
	התשוקה לכהונה - תשוקה חיובית
	לימוד זכות של משה רבנו
	ניסיון ההצלה האחרון
	החיבור בין הטבע והנס
	יהודים ושקדים
	אי-אפשר להפריע ליהודי
	התבטלות גמורה
	כוחה של מחשבה
	יהודי כשליח ה'
	לתת לקב"ה מן המובחר
	נס המטות - הוכחה נצחית
	חשוב לעשות, חשוב שהמעשים יאירו

נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם (במדבר טז,ב)

כשהתלקחה אש המחלוקת של קורח ועדתו נגד משה רבנו, ובאו מאתיים וחמישים האנשים, שכולם היו "נשיאי עדה, קריאי מועד, אנשי שם"¹, ותבעו לעצמם את זכות הכהונה - השיב להם משה, שאם הם אכן מתעקשים לעבוד את עבודת המקדש, ינסו לקחת מחתות ולהקטיר קטורת ויראו את התוצאות.

לקראת רגע המבחן התפלל משה רבנו אל ה': "אל תפן אל מנחתם".² רש"י מפרש (על-פי המדרש³), שמשה רבנו התכוון לומר: "יודע אני שיש להם חלק בתמידי ציבור. אף חלקם לא יקובל לפניך לרצון. תניחנו האש ולא תאכלנו".

יכולת של משה

משה רבנו ביקש מהקב"ה לנתק את הזיקה שבין אותם חוטאים ובין קרבנות הציבור. הלוא קרבנות התמיד נקנו מכספי מחצית השקל, שבהם היו כל ישראל שותפים, ונמצא שגם לאותם אנשים יש חלק בקרבנות אלה. על-כן בא משה וביקש, שחלקם של אותם בעלי-מחלוקת בקרבנות הציבור "לא יקובל לפניך לרצון".

אולם עלינו להבין, מדוע משה רבנו מציין "יודע אני שיש להם חלק בתמידי ציבור". מהי ההדגשה המיוחדת על ידיעתו זו של משה רבנו?

מכאן, שעצם היכולת לציין את חלקו של היחיד בקרבנות הציבור, קשורה למהותו של משה רבנו.

הפרט והכלל

מטבע הדברים, הציבור והיחיד הם שני דברים שונים ואף מנוגדים. צורכי היחיד עומדים לא אחת בסתירה לצורכי הציבור ולהפך. וכפי שאנו רואים במשטרים שונים: יש משטרים ששמים את זכויות הפרט בראש מעייניהם, ואז בא הדבר על חשבון הציבור; ויש משטרים שמרימים את צורכי הציבור מעל הכול, ואז בהכרח פוגע הדבר בזכויות הפרט.

מיהו זה שיש בכוחו לאחד את שתי המעלות - לראות את צורכי הכלל ובה-בשעה את צורכי היחיד? זהו נשיא הדור, שעליו נאמר "הנשיא הוא הכול".⁴ דווקא הוא יכול לראות את הפרט שבתוך הכלל, ובה-בשעה לפעול למען הכלל והציבור.

נשיא הדור

לכן דווקא משה רבנו יכול לומר: "יודע אני שיש להם חלק בתמידי ציבור". הוא, הנשיא, יודע להבחין בחלקם של היחידים בקרבנות הציבור, ולבקש בשעת המחלוקת שהקב"ה לא ישעה אל מנחתם.

פרשת קורח חלה בסמיכות לג' בתמוז, היום שבו שוחרר כ"ק אדמו"ר הריי"צ ממאסרו (ונשלח לגלות⁵). גם אצלו, בהיותו נשיא הדור, באה לידי ביטוי היכולת להבחין בבעיות הפרט גם בשעה שהוא עסוק בבעיות גדולות וקשות של הכלל, ולהתמסר בכל כוחו למען טובתו של יהודי פרטי. מעלה זו נותן נשיא הדור לכל ההולכים בדרכיו, עד שעל-ידי פעילות זו מביאים את הגאולה לכל ישראל ולכל אחד ואחד בפרט.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לג, עמ' 105)

----------

1) במדבר טז,ב.ו.
2) שם, טו.
3) תנחומא קורח ז. במדבר רבה פרשה יח,י.
4) פירוש רש"י במדבר כא,כא.
5) בעיר קסטרמה. שזו הייתה התחלת גאולתו, שהגיעה לשלמותה בי"ב-י"ג בתמוז, כששוחרר לגמרי וגם עונש הגלות בוטל.