וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה (במדבר יד,לא)
העונש של הקב"ה על חטא המרגלים היה בבחינת "מידה כנגד מידה". הם הפחידו את בני-ישראל עד שהללו צעקו על משה1: "נשינו וטפנו יהיו לבז", והעונש היה שהם עצמם לא זכו להיכנס לארץ, ואילו "טפכם אשר אמרתם לבז יהיה... הם יירשוה"2 - דווקא הטף, הילדים, הם יירשו את הארץ.
הדגש הרב על הטף, הן בטענות העם והן בתשובת הקב"ה, ודאי שהוא נושא בו משמעות רחבה יותר. יש קשר מיוחד בין הטף לבין ירושת הארץ וביניהם לבין התפקיד שמוטל על עם-ישראל בארץ-ישראל.
מפורר יותר
חז"ל אומרים3 על תינוק שהוא "מפרר יותר ממה שאוכל". כלומר, התינוק מנצל רק חלק קטן מהמזון הניתן לו, שכן הרוב מתפורר ונופל על הארץ. על-פי הגדרה זו נוכל להבין את ייחודו של הטף.
תינוק, במשמעות הרוחנית, רומז לאלה שהם קטנים בדעת. מזון, ברוחניות, רומז לתורה ולמצוות4, שמזינות את נפש האדם. וכאן יש העניין שהתינוק מפרר יותר ממה שהוא אוכל: אצל הגדולים בדעת מושקעים רוב הכוחות בתורה ובמצוות, ואילו ה'טף' בדעת מבזבזים את כוחותיהם לדברים אחרים, וגם קיום המצוות שלהם מלא פניות צדדיות. מזונם הרוחני, התורה והמצוות, מתבזבז יותר משהוא נקלט בפנימיותם.
יתרון הקשיים
זו הייתה טענת המרגלים: לשם-מה להיכנס לארץ? הלוא בכניסתנו שמה נהיה כמו 'טף' (בדעת); ניאלץ לבזבז את רוב זמננו לעיסוקים חומריים, ואף הזמן המועט שייוותר ללימוד התורה, יהיה שלא לשמה ויתפורר. מוטב להישאר במדבר, שבו ניתן ללמוד תורה כל היום, ללא כל מגע עם גשמיות העולם!
על כך ענה הקב"ה: "וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה... והם יירשוה". אמנם דור המדבר הוא דור דעה, השקוע ברוחניות בלבד, אך לארץ ייכנסו דווקא ה'טף' בדעת, בני הדור הצעיר, שיתעסקו בעניינים גשמיים וייאלצו לכפות את עצמם לקיים תורה ומצוות.
בזאת חפץ ה': בעבודת-ה' מתוך קשיים והתמודדויות. היא יקרה לו יותר מעבודתם הרוחנית של בני דור המדבר.
לא הרמה קובעת
נוסף על הפירוש הרוחני, יש בזה, כמובן, הפירוש הפשוט, שטף הם הילדים. ועל-פי האמור לעיל מובן, שיש מעלה יתרה דווקא בלימודם של הילדים. אף שרמת לימודם נמוכה יותר, בכל-זאת חביב לימודם של הילדים בעיני הקב"ה מתורתם של המבוגרים.
כך מצאנו במדרש על הפסוק5 "ודגלו עלי אהבה", שיש לקרוא זאת: "ודילוגו עלי אהבה" - זה התינוק שמדלג וקופץ על-גבי האזכרה (שמות הקודש). כי מאחר שדילוגם בא מתוך אהבה לקב"ה ולתורתו, הרי זה מעורר את אהבת הקב"ה אליהם.
בזכות הילדים ניתנה התורה לכל עם-ישראל, וההלכה קובעת5: "אין מבטלין תינוקות של בית-רבן אפילו לבניין בית-המקדש", כי לימודם גורם נחת-רוח למעלה יותר מבניית בית-המקדש! לימוד התורה של הקטנים מבטל את מזימות האויבים ומעורר רחמים על כל עם-ישראל.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 581)
----------
1) במדבר יד,ג.
2) דברים א,לט.
3) לקח טוב בראשית מז,יב. וראה פסחים י,ב.
4) קהלת רבה ב,כג.
5) שיר השירים ב,ד. שיר השירים רבה פרשה ב.
6) שבת קיט,ב. שולחן-ערוך יורה דעה סימן רמה סעיף יג. הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק א,י.
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
