מאמרים נוספים בפרשה
	להבין דברים ברוח-הקודש
	תוכחה נסתרת, אהבה גלויה
	מתכוננים להיכנס לארץ
	ברכת הקב"ה וברכת משה
	מטרת הנדודים במדבר
	תפקידו של משה בהעברת התורה
	כוונות טובות
	היעד: "נהר פרת"
	בכייה לדורות
	חיל-החלוץ של עם-ישראל
	על-ידי הירידה זוכים לעלות
	השבתות - למעלה מהגלות
	שמחה יתרה בשבתות בין-המצרים
	למה היה המן לבן

אלה הדברים אשר דבר משה (דברים א,א)

ספר דברים נפתח בדברי התוכחה שמוכיח משה רבנו את בני-ישראל על החטאים שחטאו במשך ארבעים שנות הנדודים במדבר. הוא מגולל את האירועים שעברו על העם, ובתוך כך משמיע את דברי תוכחתו.

אולם חז"ל¹ אומרים, שדברי התוכחה נרמזים כבר בפסוק הראשון²: "אלה הדברים אשר דיבר משה... במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תופל, ולבן וחצרות ודי זהב". המקומות המצויינים כאן רומזים לחטאים שונים של בני-ישראל, שכן מקצת השמות אינם שמות מקומות כלל, אלא רק רמז לחטא.

לימוד זכות

למשל, אחד המקומות המוזכרים הוא : "ודי זהב". לא מצאנו שם כזה בכל סיפור נדודיהם של בני-ישראל במדבר, כי לא היה מקום שנקרא 'די זהב'. לכן מפרש רש"י, שהשם הזה רומז לחטא העגל: "הוכיחן על העגל שעשו בשביל רוב זהב שהיה להם".³

משה רבנו בוחר להזכיר את כל החטאים הללו ברמז בלבד, כפי שמפרש רש"י: "הזכירם ברמז מפני כבודם של ישראל". יש להוסיף, שמשה לא הסתפק רק באזכור החטאים ברמז, אלא בחר רמזים שיש בהם גם לימוד זכות על עם-ישראל.

ניסיונות קשים

המילה "במדבר" רומזת ל"בשביל מה שהכעיסוהו במדבר", אבל יש בה גם לימוד זכות: מכיוון שבני-ישראל היו במדבר, שהוא ה"מדבר הגדול והנורא, נחש, שרף ועקרב, וצימאון אשר אין מים"⁴, מצב שמעמיד את האדם בניסיון קשה, אין להאשימם כל-כך על שהכעיסו שם את הקב"ה.

בהמשך אומר משה: "בערבה". מפרש רש"י: "בשביל הערבה שחטאו בבעל פעור בשיטים בערבות מואב". אולם "בערבה" הלוא היא ערבות מואב, ואנו יודעים שהעם המואבי מוצאו מבתו הבכורה של לוט, ש"לא הייתה צנועה" ו"פרסמה שמאביה הוא"⁵. על-כן ברור שהמקום הזה היה מקום של פריצות, וממילא גם כאן היה הניסיון גדול ביותר. יש אפוא לראות גם בזה לימוד זכות על עם-ישראל.

אחר-כך אומר משה: "מול סוף". רמז "על מה שהמרו בים-סוף, בבואם לים-סוף". ברור שגם כאן יש לימוד זכות - הלוא בני-ישראל עמדו אז במצב קשה ביותר, כשלא נראתה שום אפשרות טבעית להינצל, ואולי משום כך "המרו בים-סוף".

כבודם של ישראל

גם על חטא העגל רמז משה לימוד זכות, כשכינה זאת במילים "די זהב". כשהתחנן משה לפני הקב"ה שיסלח לעם-ישראל על חטא העגל, אמר: "אתה הוא שגרמת להם, שהשפעת להם זהב וכל חפצם, מה יעשו שלא יחטאו?". וכך יש גם כאן לימוד זכות, שחטא העגל נגרם מריבוי הזהב, שהעביר את בני-ישראל על דעתם.

למדנו אפוא עד כמה יש להיזהר בכבודם של ישראל, שגם כשמוכיחים אותם על חטאיהם, יש לעשות זאת ברמז ואף ללמד זכות על עם-ישראל, כי גם הירידה הרוחנית של עם-ישראל היא לצורך העלייה שתבוא אחר-כך, עלייה שתגיע לשלמותה בגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יד, עמ' 1)

----------
1) הובא בפירוש רש"י על הפסוק.
2) דברים א,א.
3) ראה רבנו בחיי כאן.
4) דברים ה,טו.
5) פירוש רש"י בראשית יט,לז.