אשר הוצאתיך מארץ מצרים (שמות כ,ב)
כשנתן הקב"ה את התורה לישראל, פתח ואמר: "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". למה הייתה נחוצה התוספת "אשר הוצאתיך מארץ מצרים"? הלוא בני-ישראל ידעו מי הוציאם ממצרים, ועוד בהיותם שם כבר הודיע להם הקב"ה כי עם יציאתם ממצרים "תעבדון את האלוקים על ההר הזה".
מפרש רש"י, שתוספת זו באה לומר: "כדאי היא ההוצאה (ממצרים) – שתהיו משועבדים לי". כלומר, הזכרת היציאה ממצרים נועדה להחדיר בבני-ישראל את הצורך להיות משועבדים לקב"ה.
לא בן-חורין
הדיבר "אנוכי ה' אלוקיך" מודיע ואומר, שבני-ישראל צריכים לקבל עליהם את הקב"ה למלך ולשליט, לקיים את כל מצוותיו ולציית לו. אולם קבלת עול מלכות שמים כשהיא לעצמה עדיין אינה שוללת את תחושת החירות של האדם. הוא יכול להישאר אדון לעצמו, אלא שבדברים מסויימים, שבהם המלך מצווה אותו, הוא מציית לו.
אולם "שתהיו משועבדים לי" פירושו – שהאדם אינו בן-חורין לעצמו אלא משועבד לקב"ה. אין לו שום חיים פרטיים ועצמאיים משלו, אלא כל-כולו משועבד לקב"ה, בכל פרטי חייו ובכל אורחותיו.
"כדאי ההוצאה"
בכך בא הקב"ה להודיענו, שהקשר של יהודי עם הבורא אינו מתמצה בקיום מצוותיו ובציות להוראותיו, אלא בעצם ההשתעבדות הכללית לקב"ה. יהודי נדרש לא רק לקיים את ציוויי ה', אלא למסור לקב"ה את כל ישותו, כעבד שאין לו שום מציאות משל עצמו, וכל-כולו קיים אך ורק כדי לקיים את רצון אדונו.
דבר זה נלמד דווקא מהתוספת "אשר הוצאתיך מארץ מצרים": כשבני-ישראל חיו במצרים, היו לא סתם עבדים, אלא משועבדים למצרים. הם עבדו עבודת-פרך, באופן של "תכבד העבודה" – למעלה מכל מידה ושיעור. ועל כך אומר הקב"ה: "כדאי היא ההוצאה, שתהיו משועבדים לי" – אותו שעבוד שהיו בני-ישראל משועבדים במצרים, עליהם להשתעבד עכשיו לקב"ה.
מחפש מצוות
הדבר יכול לבוא לידי ביטוי במצוות שהאדם מצד עצמו אינו חייב לקיימן, אבל כשהאדם מרגיש שכל-כולו משועבד לקב"ה, הוא מחפש את המצוות הללו כדי לבטא עוד יותר את הקשר שלו עם הקב"ה. הוא חי בהרגשה, שהתורה והמצוות מקיפות את כל חייו, ואין הן מותירות אפילו רגע אחד ונקודה כלשהי פנויים מעבודת ה'.
שני הדברים הללו – קבלת מלכותו של הקב"ה ותחושת ההשתעבדות אליו – הם היסוד לקיום התורה והמצוות, ולכן נכללו בדיבר הראשון. נקודת-המוצא של יהודי היא ההכרה, שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים ומוסר את עצמו לקב"ה בכל ישותו, עד שאין הוא מותיר שום מציאות לעצמו. ואז הוא יכול לקיים את שאר דיני התורה בשלמות הראויה.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כו, עמ' 124)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
