מאמרים נוספים בפרשה
	יהודי מחפש תמיד את הנס
	"מצורע" - המצב שלפני הגאולה
	למה המשיח נקרא "מצורע"?
	כשהקב"ה ישיב אליו כל יהודי
	גודל חביבותו של יהודי
	כל מילה מדוייקת
	לכפר על הזולת
	למצוא את המטמון
	לעולם יש תקנה
	יהודי, בפנימיותו, נשאר טהור
	מהנגע באים לגילוי המטמון

ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה (דברים יא,כו)

שבת פרשת ראה נקראת בדרך-כלל בשבת מברכים חודש אלול. מכיוון שהשבת מעניקה את הכוח והברכה לשבוע שאחריה, מכאן ששבת זו נותנת את הכוח לעבודה הרוחנית הנדרשת מהיהודי בחודש אלול.

עניינו של חודש אלול, שהוא חודש התשובה.¹ בחודש זה נקרא היהודי להתעורר להתקרבות אל הקב"ה, לתקן את דרכיו ולהתחזק בעבודתו לבוראו. זה חודש העבודה העצמית, והכיוון הוא מלמטה למעלה - היהודי שחי בעולם הזה התחתון מתאמץ לעלות ולהתקרב אל הקב"ה.

שני כיוונים

פרשת ראה מבטאת מגמה הפוכה - שפע שניתן מלמעלה למטה. הקב"ה אומר לעם-ישראל²: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה". כל אחת מהמילים הללו מבטאת (כמבואר בתורת החסידות³) השפעת שפע רב ועצום מלמעלה. זהו הסיוע שניתן לאדם כדי שיוכל לעבוד את בוראו. אבל לכאורה אין זה מתאים עם מהותו של חודש אלול שמתברך מהשבת הזאת.

ניגוד דומה אנו מוצאים גם במילה אלול עצמה. מילה זו היא ראשי-תיבות של הפסוק⁴: "אני לדודי ודודי לי". 'אני לדודי' מציין את העלייה של האדם ('אני') אל הקב"ה ('דודי'), אך 'דודי לי' (שמרכיב את חצייה השני של המילה אלול) מסמל את המגמה ההפוכה - ההתקרבות של הקב"ה ('דודי') אל האדם ('אני').

שני יתרונות

בכל אחד משני הכיוונים הללו יש יתרון שאין ברעהו. כשהאדם מתאמץ בעצמו להתקרב אל הקב"ה, יש בזה המעלה של העבודה העצמית, שגם חודרת למהותו הפנימית של האדם ומתעצמת עמו. אך מצד שני, הדרגות הרוחניות שאדם מסוגל להגיע אליהן בכוחות עצמו, הן מוגבלות ונמוכות למדי.

לעומת זאת, כשהקב"ה מאיר על האדם מאורו הגדול, מתרומם האדם בבת-אחת לדרגות עילאיות ביותר, כפי שהקב"ה האין-סופי יכול לרומם את האדם. אולם כנגד זאת, רמה רוחנית זו, שהוא מגיע אליה הודות לסיוע מלמעלה, אינה שלו באמת, אינה חודרת לפנימיותו ויש בה גם טעם לפגם של 'לחם חינם' שהוא 'לחם בושה⁵'.

מיזוג המגמות

מאחר שחודש אלול אמור להביא שלמות בעבודת כל השנה, על-כן יש בו מיזוג של שני הכיוונים הללו. מצד אחד עובד האדם את הקב"ה בכוחות עצמו, ובה-בשעה נותן לו הקב"ה כוחות מיוחדים להגיע לדרגות שהוא עצמו, בכוחותיו ובעבודתו העצמיים, אינו יכול להגיע אליהן.

וכדי להיות מסוגל להגיע לחיבור שני הכיוונים המנוגדים הללו, נותן לו הקב"ה כוח מיוחד ועילאי ביותר בשבת שלפני חודש אלול. זוהי הברכה שהקב"ה "נותן" לכל יהודי "היום" - עד שהוא רואה היום ממש את ברכת הגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי ספר השיחות ה'תנש"א כרך ב, עמ' 767)

----------

1) ראה טור אורח חיים סימן תקפא ונושאי-כלים. ובכמה ספרי מוסר וחסידות.

2) דברים יא,כו.

3) לקוטי שיחות כרך ד, עמ' 1340 ושם נסמנו המקורות.

4) שיר השירים ו,ג.

5) ראה ירושלמי ערלה פרק א הלכה ג. לקוטי תורה צו ז, ריש עמוד ד. ובכמה מקומות.