חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י' בניסן התשפ"ד, 18/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שלוש תרומות ומשמעותן הנצחית
מאמרים נוספים בפרשה
גזברות לשם שמים
כל יהודי חייב לעשות משכן
העני שותף למצוות הצדקה
מי יכול לבנות בית לה'?
שלושה עמודים למשכן
שלוש תרומות ומשמעותן הנצחית
שלוש תרומות, שלושה מצבים
זהב, כסף ונחושת - בעבודת ה'
חשיבותם של הידורי מצווה
למעלה מגדרים ומגבלות
ציווי שאינו זז לעולם
ה'משכן' בתוכנו
קשר בל יינתק
לקדש את הצד הגשמי של החיים
הנחמה העתיקה
שטות מול שטות
להפוך את ה'שטות' ל'שטות דקדושה'
גם הדומם מתקדש
כשרוצים להעניק, הופכים את הגביע
עניינו העיקרי של המקדש
היכן הארון?

ויקחו לי תרומה ... תקחו את תרומתי. וזאת התרומה (שמות כה,ב-ג)

שלוש פעמים מוזכרת המילה "תרומה" (או "תרומתי") בתחילת פרשתנו, ומכך למדו חז"ל: "שלוש תרומות נאמרו בפרשה הזאת - תרומת אדנים, תרומת שקלים ותרומת המשכן".

תרומת השקלים נועדה לקניית קרבנות, והיא בבחינת ציווי לדורות (אף בימינו "משמיעין על השקלים" ונותנים מטבע של 'מחצית' לפני פורים). לעומתה, שתי התרומות האחרות היו הוראת-שעה בלבד ולא ציווי לדורות: תרומת האדנים נועדה לעשיית אדני המשכן, ותרומת המשכן הייתה לצורך עשיית המשכן (ובית-המקדש).

קבלת עול

מכיוון שהתורה היא נצחית, קיימות שלוש התרומות הללו גם בעבודת ה' שלנו, שעניינה לעשות 'משכן' לקב"ה בנפשו של כל אחד ואחד מישראל, כמו שדרשו רז"ל על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – "בתוכו לא נאמר, אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל".

תרומת האדנים הייתה שווה לכל ישראל – מחצית השקל, ואילו בתרומת המשכן נתן כל אחד ואחד כפי נדבת-ליבו. תרומת האדנים מסמלת את קבלת-העול, הבאה מעצם הנשמה, ובזה כל ישראל שווים. לעומתה, תרומת המשכן מייצגת את עבודת-ה' כפי שהיא באה בפרטי כוחות הנפש – בשכל ובמידות – ובזה יש חילוקי מדרגות בין יהודי אחד למשנהו.

בלימוד תורה אין שוויון

בעבודת ה' של יהודי קיימים שני מרכיבים – יש דברים שכל ישראל שווים בהם, ויש דברים שבהם באים לידי ביטוי ההבדלים בין איש לרעהו. בקריאת שמע ובתפילה חייבים הכול בשווה. היהודי הפשוט והלמדן הגדול ביותר קוראים אותן שלוש פרשיות של 'שמע' ומתפללים בנוסח הקבוע שתיקנו אנשי כנסת הגדולה.

לעומת זאת, בלימוד התורה יש הבדלים קיצוניים בין איש לרעהו: יש מי שחייב ללמוד תורה יומם ולילה, ולא להסתפק בלימוד שטחי אלא להתעמק בה דווקא; 'בעל-עסק' די לו בקביעת עיתים לתורה; ועד שיש מי שמקיימים את מצוות לימוד התורה ב"פסוק אחד שחרית ופסוק אחד ערבית". גם בקיום המצוות יש כמה דרגות חיוב – גברים חייבים בכל המצוות, ואילו הנשים פטורות ממצוות-עשה שהזמן גרמן.

איש כ"נדבת-ליבו"

כשם שבעשיית המשכן הגשמי היו האדנים היסודות שעליהם עמד המשכן כולו, כך בעשיית המשכן הרוחני מייצגים האדנים את קבלת-העול, שהיא היסוד המשותף שעליו נבנית עבודת ה' כולו. רק לאחר מכן אפשר להגיע לכל הפרטים, שבהם כל יהודי נותן לקב"ה כפי 'נדבת-ליבו'.

אולם כשמגיעים לעשיית המשכן עצמו, כאן באים לידי ביטוי כוחותיו ותכונותיו הייחודיים של כל יהודי, ואין בזה הגבלות. כל יהודי עושה 'משכן' לקב"ה במקומו, בכישרונות שחונן בהם, בתחומי פעילותו ועיסוקו, איש-איש לפי 'נדבת-ליבו' ורגשותיו.

 (מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יא, עמ' 109)



 

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)