חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:00 זריחה: 6:50 ב' בחשון התשפ"א, 20/10/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מי נשאר ומי עוזב
מאמרים נוספים בפרשה
הכוונה הכללית נמצאת בפרטים
מלאכים ממש
שליחות של מלאכים
בבית - זה אחרת לגמרי
יעקב כבר מוכן לגאולה
גם כשמגיע, מבקשים צדקה
שילוב כל הכוחות
למה הוחלף שמו של יעקב?
בין יהודים לגויים
שלמות העם בבוא הגאולה
לא לפחד מעשיו
מסירות נפש
הטעות קיימת כדי לתקנה
השלב הראשון של קיום תורה ומצוות
מחילת עוונות ביום החופה
מי נשאר ומי עוזב
ספר בראשית - ספר החיים של יהודי
יציאה חיובית
ירידה לצורך בירור
שלב הירידה שלפני העלייה

ויקח עשיו את נשיו ואת בניו ואת בנותיו... וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו (בראשית לו,ו)

אחרי עשרות שנות היעדרות מארץ-ישראל, חוזר יעקב אבינו לארץ-ישראל ונערך לפגישה עם עשיו אחיו, חי בארץ במשך כל השנים. עשיו יצא לקראתו בראש צבא של ארבע-מאות איש, ונערך למלחמה, אבל בסופו של דבר נכמרו רחמיו והפגישה בין האחים הייתה ידידותית.

בסוף הפרשה אנחנו קוראים על תפנית מפתיעה עוד יותר - "ויקח עשיו את נשיו ואת בניו ואת בנותיו... וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו". מה הסיבה להסתלקות זו של עשיו, עם כל משפחתו ורכושו, מארץ-ישראל? מספרת התורה: "כי היה רכושם רב משבת יחדיו, ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אותם מפני מקניהם".

"אין לי חלק"

פסוק זה מסביר מדוע לא היו שני האחים יכולים להתגורר יחדיו בארץ-ישראל, אבל למה דווקא עשיו הוא שהיה צריך לקום וללכת? הלוא עשיו חי בארץ-ישראל במשך כל הזמן, ואילו יעקב ירד לחרן למשך עשרות שנים ואך עתה הגיע משם. ההיגיון אומר, שיעקב היה צריך לעזוב ולא עשיו.

להסברת העניין מביא רש"י מדרש, ולפיו בחר עשיו לעזוב "מפני שטר-חוב של גזירת 'כי גר יהיה זרעך', המוטל על זרעו של יצחק". עשיו ידע, שעל זרעו של יצחק הוטלה גזירה של גלות, והוא לא רצה בכך - "אמר, אלך לי מכאן, אין לי חלק לא במתנה שניתנה לו בארץ הזאת ולא בפרעון השטר".

עשיו מסתלק

כאשר הגיע רגע שבו נדרשו האחים להחליט מי נשאר בארץ ומי עוזב, היה ברור שהאח שבוחר להישאר בארץ, מקבל עליו גם את גזרת הגלות הכרוכה בהבטחה זו. עשיו ידע, שאם יעמוד על זכותו להישאר בארץ, עלולים הוא וזרעו לשלם את המחיר ולקיים את הגזרה "כי גר יהיה זרעך בארץ לא-להם". לכן העדיף לקחת את כל משפחתו ורכושו ולהסתלק מהארץ.

(רש"י מוסיף פרט נוסף: "מפני הבושה שמכר בכורתו". כלומר, שהייתו של עשיו בארץ הייתה מהולה בתחושה של בושה, ובפרט לאחר שובו של יעקב, אשר לו מכר את בכורתו. לכן העדיף לעזוב את הארץ ולהיפטר הן מגזרת הגלות והן מהבושה).

ציפייה לגאולה

אך עדיין אפשר לשאול: אם עשיו חשש כל-כך מהגלות, למה הביא את הגלות על עצמו במו-ידיו וגלה מן הארץ להר שעיר? התשובה פשוטה: בעבור עשיו, השהייה בהר שעיר לא הייתה גלות, אלא ישיבת קבע, כמו שנאמר "וישב עשיו בהר שעיר". הוא לא חי שם כגר, אלא כבן הארץ, שזה מקומו ומולדתו.

מכאן למדנו, שאצל יעקב ובניו, השהייה מחוץ לארץ-ישראל היא לעולם בתחושה של גרות וגלות. כל עוד לא בא משיח-צדקנו, שיבנה את בית-המקדש השלישי ויקבץ את כל נידחי ישראל, חי יהודי בתחושה של גרות וזרות והוא ממתין בכל עת ורגע לגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך י, עמ' 109)



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)