ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמולו את בשר ערלתו (בראשית יז,כד)
חז"ל אומרים שהאבות קיימו את כל המצוות עוד קודם שניתנה התורה. אולם המצוות של האבות לא הגיעו לדרגתן של המצוות שניתנו בהר-סיני, ולא היה בהן כוח לקדש את החפצים הגשמיים שבהם נעשתה המצווה. כוח זה נתן הקב"ה לעם-ישראל רק במעמד הר-סיני.
עם זאת, הייתה לאבות מצווה אחת הדומה למצוות שלאחר מתן-תורה - היא מצוות מילה. הקב"ה בחר במצווה זו ונתנה לאבות, כדי שבכך ייתנו כוח לבניהם לקיים את כל המצוות. מהעובדה שדווקא מצוות המילה נבחרה להיות נקודת החיבור בין המצוות של האבות למצוות שלנו, ברור שבמצוות המילה מרומזים עניינים כלליים, הנוגעים לכל המצוות.
שלושה מרכיבים
הרמב"ם אומר, שאחד הטעמים למצוות מילה הוא משום שהמילה מחלישה את תאוותיו של האדם. דבר זה הוא מטרה כללית של כל המצוות - "לצרף (לזכך) בהן את הבריות", לעדן את גופו של היהודי, שלא יימשך אחר תאוות גשמיות ושהנאתו והתלהבותו יהיו בענייני קדושה.
גם פרטיה של מצוות מילה מייצגים סממנים מרכזיים בכל המצוות. במצוות מילה יש שלושה מרכיבים: א) פעולת המילה עצמה, עצם ביצוע המילה; ב) העובדה שהיהודי מהול; ג) העובדה שאיננו ערל.
נדרשת פעולה
אין אלה הגדרות תאורטיות בלבד, אלא יש להן היבטים הלכתיים מעשיים. למשל, מי שנולד מהול, יש בו שני פרטים של מצוות המילה - הוא מהול ואיננו ערל, אולם חסרה בו פעולת המילה. לכן חייבים לעשות לו 'הטפת דם ברית'.
דוגמה נוספת: מי שנולד עם שתי ערלות ומלו רק אחת מהן - נעשתה בו פעולה המילה והוא גם מהול - ועם זאת נשאר ערל. גם הוא לא קיים את המצווה, ועליו לקיים גם את הפרט השלישי שבמצווה - שלא יהיה ערל.
בכך מייצגת מצוות המילה את כללות עבודת ה'. בראש ובראשונה נדרשת מהיהודי פעולה (בדוגמת פעולת המילה). הקשר של יהודי עם הקב"ה אינו יכול להתקיים על-ידי תכונות מולדות ומצב סביבתי נתון בלבד, אלא הוא נדרש לפעול ולעשות כדי להתקשר עם הבורא.
למעלה מהטבע
הפעולה הזאת צריכה להביא שתי תוצאות: 'מהול', ו'אינו ערל'. 'מהול' מסמל את קו העבודה של 'עשה טוב' - מצוות-עשה, לימוד התורה והפצת אור היהדות בסביבתו; ו'אינו ערל' מייצג את קו העבודה של 'סור מרע' - לא להיות נתון לשליטת יצר הרע והתאוות.
גם מי ש'נולד מהול' ומעצם טבעו יש בו משיכה לקדושה ואדישות לתאוות העולם, נדרש לעשות את 'פעולת המילה' - לעבוד ולהתייגע למעלה מטבעו. זה יסוד בעבודת ה' של כל יהודי, וכוח זה אנו מקבלים ממצוות המילה שקיימו האבות.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 761)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
