חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:35 ח' בטבת התשע"ט, 16/12/18
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עשרים ושתיים שנות סוד
מאמרים נוספים בפרשה
לחיות חיי-נצח
חינוך של ילד יהודי
הכוח להחזיק מעמד בגלות
לא רק לזכור; גם לעשות
ויתור על שלמות אישית
כשיודעים שהגאולה קרובה
הכוח לגלות את הקץ
סימנים של מלך
לשמור על השכל שלא ישגה
יופי אמיתי, יופי רוחני
חיים נצחיים
יעקב ומשה "לא מתו"
הכוח לנצח את הגלות
מי נשא את מיטתו של יעקב
הכוח לרדת ולעלות
יוסף מזמין למצרים ונותן כוח לצאת ממנה
הכוח להתמודד ולהיגאל
כוחו של יוסף
כשהרע מתהפך לטוב
להתרגל לגמול טובה לזולת

ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אותה על יד יוסף (בראשית מא,מב)

בפרשתנו בא הקץ לימי שביו ומאסרו של יוסף במצרים, ומתחילה תקופת מלכותו. לאחר שפתר יוסף את חלומותיו של פרעה, העלהו פרעה לגדולה ומינהו משנה למלך. לאחר מכן מספרת הפרשה על פגישתם של יוסף ואחיו.

כשמעיינים בהשתלשלות הדברים מתעוררת שאלה גדולה: הלוא יוסף ידע את גודל אהבת אביו אליו, וברור שהבין עד כמה אביו מתאבל עליו. מדוע עתה, בהגיעו לגדולה, לא הריץ הודעה לאביו שהוא חי, ובכך היה מחיה את נפש אביו? מובן שקודם לכן, בהיותו עבד או אסיר, לא היה באפשרותו לעשות זאת, אך עתה, כשהוא כבר משנה למלך, לא היה לו שום קושי לשגר שליח לארץ כנען ולהודיע ליעקב שהוא חי. מדוע לא עשה זאת, אלא המתין שאחיו יבואו למצרים, וגם אז לא גילה את הדבר אלא עד בואם בשנית?

למה לא התחרטו?

תמיהה נוספת מתעוררת על אחי יוסף: איך ייתכן שבמשך עשרים ושתיים שנה איש מהם לא התעורר בתשובה על המעשה ולא התוודה וסיפר ליעקב שמכרו את יוסף ושעודנו חי?

הפעם הראשונה שאנחנו רואים חרטה אצל השבטים על מכירת יוסף היא בפרשתנו. לאחר שיוסף אסרם והודיע כי הוא מתכוון להשאיר אחד מהם במאסר עד שובם בשנית למצרים, ידעו בני יעקב כי הדבר בא עליהם בעוון מכירת יוסף: "ויאמרו איש אל אחיו, אבל אשמים אנחנו על אחינו, אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו, על-כן באה אלינו הצרה הזאת". מדוע איש מהם לא עשה תשובה קודם לכן?

חרם כללי

התשובה לשאלות הללו טמונה בפירוש רש"י בפרשה הקודמת: "החרימו (השבטים) וקיללו את כל מי שיגלה, ושיתפו לקב"ה עמהם". אחי יוסף אכן חששו שמא מישהו מהם יתחרט על המעשה וירצה להתוודות עליו. לכן החרימו את כל מי שיגלה, ובכך כבלו את ידיהם, שאין למקצתם רשות לגלות, אלא אם-כן יסכימו כולם לגלות את הדבר.

אך עדיין היה חשש, שמישהו מהאחים יצליח לשכנע את כולם להתוודות על המעשה ולגלות את הדבר. מה עשו? - "שיתפו לקב"ה עמהם". בכך קבעו, כי ההחלטה מתי לגלות לא תהיה תלויה בהם, אלא בקב"ה. רק כאשר ירצה הקב"ה שיתגלה הדבר, יוכלו לגלות זאת.

סימן מלמעלה

הקב"ה אכן לא רצה לגלות את הדבר, כדי שתתקיים גזירת ברית בין-הבתרים, על הירידה של בני-ישראל למצרים, וכדי שיתמלא עונשו על יעקב להצטער על בנו עשרים ושתיים שנים, על שלא כיבד את אביו עשרים ושתיים שנה. יוסף הצדיק, ברוח קודשו, ידע זאת, ולכן גם הוא לא היה יכול לעשות מאומה.

אולם כאשר ירדו בני יעקב למצרים, לאחר שיעקב ראה "כי יש שבר במצרים", הבינו יוסף ואחיו שזה סימן מהקב"ה כי הגיע זמן ההתגלות. לכן התוודע יוסף אל אחיו, והם עלו אל יעקב ובישרו לו - "עוד יוסף חי".

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך י, עמ' 129)

   

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)