חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:07 י' בניסן התשפ"ד, 18/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

גזברות לשם שמים
מאמרים נוספים בפרשה
גזברות לשם שמים
כל יהודי חייב לעשות משכן
העני שותף למצוות הצדקה
מי יכול לבנות בית לה'?
שלושה עמודים למשכן
שלוש תרומות ומשמעותן הנצחית
שלוש תרומות, שלושה מצבים
זהב, כסף ונחושת - בעבודת ה'
חשיבותם של הידורי מצווה
למעלה מגדרים ומגבלות
ציווי שאינו זז לעולם
ה'משכן' בתוכנו
קשר בל יינתק
לקדש את הצד הגשמי של החיים
הנחמה העתיקה
שטות מול שטות
להפוך את ה'שטות' ל'שטות דקדושה'
גם הדומם מתקדש
כשרוצים להעניק, הופכים את הגביע
עניינו העיקרי של המקדש
היכן הארון?

ויקחו לי תרומה (שמות כה,א)

לקראת הקמת המשכן ציווה הקב"ה על עם-ישראל לתת תרומות שונות לצורך המשכן ועבודתו. ציווי זה נאמר בלשון הדורשת ביאור. הקב"ה מצווה: "ויקחו לי תרומה", ולכאורה היה מתאים יותר לומר: "ויתנו לי תרומה", שכן בני-ישראל הם הנותנים ולא הלוקחים.

שאלה נוספת מתעוררת לאור הפירוש "ויקחו לי" - "לשמי". כלומר, הנתינה צריכה להיות מכל הלב, לשם הקב"ה. והלוא אחת התרומות היא 'תרומת המזבח', תרומה לצורך קניית הקרבנות. ההלכה היא, שלוקחים תרומה זו גם בעל-כורחו של האדם. מי שאינו רוצה לתרום בעבור הקרבנות, לוקחים ממנו בכוח ואפילו נוטלים את חפציו כמשכון. איך הדבר מתיישב עם הציווי "לי - לשמי"?

בלי פניות

שתי השאלות הללו מתורצות אחת בחברתה. כשנדייק בלשון הפסוק נמצא, שיש בו כפילות מסויימת. הקב"ה מצווה: "דבר אל בני-ישראל, ויקחו לי תרומה, מאת כל איש אשר ידבנו ליבו". "בני-ישראל", שאליהם מופנה הציווי, הם אנשים אחרים מכל העם, הכלולים ב"כל איש אשר ידבנו ליבו". הציווי נאמר לגבאי הצדקה, הגזברים, שצריכים לקחת את התרומה מהעם, ולכן גם נאמר 'ויקחו' ולא 'ויתנו'.

ובעניין זה אומר הקב"ה, שלקיחת כספי הצדקה מאת העם צריכה להיות "לי - לשמי": מצד היהודי הנותן לא חשובה כל-כך הכוונה, ובלבד שייתן את התרומה למקדש, אבל גבאי הצדקה - הם צריכים לעשות את עבודתם לשם שמים, בכוונה טהורה, בלי פניות צדדיות.

קבל האמת

מכאן אפשר ללמוד הוראה גדולה בעבודת ה': כשיהודי הולך להשפיע על הזולת ולקרב יהודי לתורה ולמצוות, יכול הוא לחשוב שאין הכרח שפעילותו תיעשה "לשמי", לשם שמים. לדעתו, הדברים צריכים להיות לשם שמים כאשר מדובר בלימוד התורה ובקיום המצוות שלו-עצמו, אבל כשהוא מדבר עם הזולת, הדבר החשוב הוא לכאורה עצם המעשה - שאותו יהודי יניח תפילין או יימנע מעבירה.

אומר היהודי בליבו, אמנם עדיין אינני מבורר ומזוכך, ויש לי תחושה של התנשאות על הזולת, אבל מה זה עניינו - "קבל האמת ממי שאמרה"!

ניקיון-כפיים

מלמדת אותנו התורה, שאמנם השומע את דברי התוכחה אינו צריך לעשות חשבונות על מעמדו ומצבו של המוכיח, ועליו לקבל את האמת ממי שאמרה, אבל המוכיח צריך להקפיד שפעילותו תיעשה לשם שמים, בלי פניות צדדיות.

אם חלילה מתערבבות פניות אישיות בפעילותו עם הזולת, גורם הדבר חיסרון לא רק בעבודתו האישית, אלא גם בהשפעתו על הזולת. רק כאשר עבודתו היא לשם שמים, "לי - לשמי", הוא זוכה לשכר המובטח - "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה".

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך טז, עמ' 284)



 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)