ששת ימים תיעשה מלאכה (ויקרא כג,ג)
על שמירת השבת כבר נצטווינו כמה פעמים בפרוטרוט בפרשיות הקודמות. גם בפרשתנו מזכירה זאת התורה בפסוק אחד, אך הדברים מוזכרים רק בדרך אגב, כהקדמה לפרשת המועדים, כדי לציין את ההבדל בין שבת למועד (שהשבת אינה נקבעת על-ידי בית-דין, וכמו-כן שאסור לעשות בה גם מלאכת 'אוכל נפש' המותרת ביום-טוב).
מכיוון שהשבת מוזכרת כאן רק בדרך אגב, מן הראוי היה שהתורה תציין רק את עצם החובה של "ביום השביעי תשבות", אולם התורה מקדימה ואומרת: "ששת ימים תעשה מלאכה". והלוא התורה כבר אמרה את העניין הזה של עשיית המלאכה בששת ימי המעשה, ולשם מה היא חוזרת על כך כאן?
חלוקת הימים
רש"י שואל כאן שאלה כללית, על עצם אזכור השבת בעניין המועדים: "מה עניין שבת אצל מועדות?". והוא משיב: "ללמדך, שכל המחלל את המועדות, מעלין עליו כאילו חילל את השבתות, וכל המקיים את המועדות, מעלין עליו כאילו קיים את השבתות".
כלומר, התורה נותנת לנו כאן תפיסת-עולם רחבה יותר, על ההתייחסות הנכונה לימות השנה. הימים מתחלקים לשתי קבוצות - ימי המעשה וימי השבת והמועדים. "ששת ימים", ששת ימי החול, הם חטיבה אחת - ימי מעשה ומלאכה, ימים שבהם מותר וצריך לעסוק במלאכה. מולם עומדים ימי השבתות והמועדים, שבהם אסור לעסוק במלאכה. לכן מקדימה התורה ואומרת "ששת ימים תעשה מלאכה", כדי להדגיש את ההבדל הברור בין ימי המעשה לבין השבתות והמועדים.
גוף ונשמה
חלוקה זו בין ימי המעשה לשבתות ולמועדים מסמלת את שתי המגמות הקיימות גם בנפשו של יהודי. ששת ימי המעשה אינם רק ימים שבהם מותר לעסוק במלאכה, אלא כדברי חז"ל "זו מצוות-עשה" - מצווה לעסוק במלאכה. זו הדרך הנכונה לחיות בעולם, תוך התייחסות לדרכי הטבע ועשיית כלים בדרכי הטבע.
התייחסות זו נגזרת מצד הגוף של יהודי, הכבול למגבלות הטבע, אולם יש ביהודי גם נשמה, העומדת מעל גדרי הטבע ומגבלות העולם. מצד הנשמה, החיים האמיתיים הם החיים הרוחניים, ויכול להיות מצב של אדם המתפלל "כל היום כולו", והוא מנותק לגמרי מענייני העולם.
הנשמה גוברת
שתי המגמות הללו מיוצגות על-ידי ימי המעשה מצד אחד והשבתות והמועדים מצד שני. ימי המעשה מסמלים את גופו של יהודי, הקשור במגבלות הבריאה ובדרכי הטבע, ואילו השבתות והמועדים מסמלים את הנשמה האלוקית, שלמעלה מגדרי הבריאה, ומצידה נדרש היהודי לעמוד במצב של "תשבות".
ומכיוון שהנשמה היא למעלה מהגוף וממגבלות הטבע, יש בכוחה להשפיע גם על הגוף הגשמי, עד שגם בו יאיר התוקף של הנשמה, ועד שמוציאים את הגוף גם מהגלות, בגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יז, עמ' 242)
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
