ראשיכם ... מחוטב עציך עד שואב מימיך (דברים כט,ט)
בתחילת פרשתנו כורת הקב"ה ברית עם ישראל: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם", ובהמשך הפסוק מפרטת התורה את כל חלקי העם שבאו בברית: ראשיכם... טפכם, נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך, מחוטב עציך עד שואב מימיך".
מדוע רואה התורה לנכון לציין במיוחד את חוטבי העצים ושואבי המים? הדבר יובן כשנתבונן במיקום שבו הם מוזכרים בפסוק - לאחר כל הסוגים שבעם-ישראל, ואף לאחר הגרים. מכאן שלא מדובר בסתם יהודים שהיו חוטבי עצים ושואבי מים לצורך פרנסתם, אלא בסוג מיוחד שלמטה אפילו מהגרים.
באו להתגייר
מפרש רש"י: "מלמד, שבאו כנענים להתגייר בימי משה, כדרך שבאו בימי יהושע... ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים". כלומר, אותם גרים היו חדשים שזה מקרוב באו. ממש עכשיו, לפני הכניסה לארץ-ישראל, באו כנענים אל משה וביקשו להתגייר, ומשה הטיל עליהם להיות חוטבי עצים ושואבי מים.
וזה החידוש שמציינת התורה בעניין הברית הזאת - שהיא מקיפה את כל חלקי עם-ישראל, אפילו את "חוטב עציך ושואב מימיך" - אותם כנענים שזה עתה באו להתגייר, שאף הם נכללים ב"לעברך בברית ה' אלוקיך".
לחטוב ולשאוב
עניין זה, של "חוטב עציך ושואב מימיך", מפרשת תורת החסידות כהוראה אישית בעבודת ה'. "עציך", מלשון עצה, רומז ל'עצות' הרבות הממלאות את האדם, בבחינת "רבות מחשבות בלב איש". יהודי נדרש להיות "חוטב עציך" - לחטוב ולהסיר את המחשבות המבלבלות.
"מימיך" - רומז ל"מים המצמיחים כל מיני תענוג". אלה תענוגות העולם, המושכים את ליבו את האדם ומפרידים אותו מהקב"ה. יהודי צריך להיות "שואב מימיך" - לשאוב ולהוציא את מי התענוג מענייני העולם ולהגיע לכך שהתענוג האמיתי שלו יהיה רק בענייני קדושה ועבודת ה'.
בכוחו של משה
אפשר היה לחשוב, שמשימה זו מוטלת רק על יהודי שהוא 'יושב אוהל', העוסק בתורה ובעבודת ה', ואילו מי שממילא עסוק במסחר ובחיי חולין, צריך להיות שקוע ב'עצות' ולהתענג מענייני החולין שלו.
מורה התורה, שגם 'כנענים', לפי הפירוש: סוחרים, צריכים להיות 'חוטבי עצים' ו'שואבי מים', לסלק את ה'עצות' המבלבלות ו'לשאוב' את מימי התענוג הגשמיים. ואם ישאל השואל, איך אפשר להגיע לדרגה גבוהה כל-כך? התשובה היא: "ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים" - הכוח לזה ניתן מאת משה רבנו ומניצוץ 'משה' הטמון בלב כל יהודי, וכאשר יהודי הולך בכוחותיו של משה רבנו, גם עבודה זו קלה לו.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יד, עמ' 114)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
