אין מסככים את הסוכה אלא בדבר שהוא צומח מן הארץ והוא תלוש מן הקרקע ואינו מקבל טומאה. ובתנאי שלא שונתה צורתו, שאז כאילו אינו מגידולי קרקע.

יתירה מזו: אף הדבר שמחזיק את הסכך, צריך להיות כשר לסיכוך (אם כי בדיעבד, הסוכה כשרה וניתן לברך עליה ולשבת בה). הדפנות עצמן יכולות להיות מחומר הפסול לסיכוך, ואם הן עשויות אבן מותר לכתחילה להניח את הסכך עליהן.

לגבי "סוכה לנצח" עלולות להתעורר שתי בעיות: בעיית הדפנות ובעיית קשירת-הסכך.

 הסוכה זקוקה ל3- דפנות שירדו מגובה של 82 ס"מ לפחות עד לגובה של 23.5 ס"מ מן הקרקע. אם המרחק מהקרקע גדול יותר - הדופן כאילו איננה. אין זה רצוי לעשות את המחיצות מיריעות בד בלבד כי הבד מתנענע ברוח, ויש לקשור היטב חוטי ברזל לרוחב הסוכה מהקרקע כל 20 ס"מ עד 82 ס"מ, או לחבר קנים חזקים לאורך הסוכה במרחק 20 ס"מ זה מזה סביב, כדי שתהיה הסוכה כשרה לחלוטין.

על-פי האמור, אין לקשור את הסכך בחבלי פשתן וכן בחבלי כותנה, שעובדו ושונתה צורתם. כמו כן אין לקשרו בחבלים מחומר פלסטי, שגם הם פסולים לסיכוך. ניתן לקשרו בחבלי רפיה, או בחבלי סיזל ("אגווה") - הנראים כקש - כיון שאלו אינם עוברים אלא סריקה בלבד, לפי דברי היצרן. ניתן להניח על ה"סכך לנצח" פיסות עץ, כך שהחבל אינו דרוש להחזקת הסכך. כאשר גם זה בלתי אפשרי, או בסוכה ניידת המותקנת על רכב ואין משיגים חבל מהסוגים האמורים להיתר, ניתן להשתמש גם בשאר החבלים או ב"סכך לנצח" כמות שהוא, כיון שבדיעבד הסוכה כשרה.