אחרי שלושת השבועות של האבל על חורבן הבית חוזרים להישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה. עונת החתונות בשיאה, ועוד ועוד בתים חדשים קמים בישראל.

אבל בימינו הקמת בית יהודי ושמירה עליו לאורך ימים אינן דבר של מה בכך. איומים רבים נשקפים לשלמות חיי הנישואים. דיי לראות את הנתונים על שיעור הגירושים במגזרים מסוימים בשביל להבין את עוצמתם של כוחות ההרס שביכולתם לערער את התא המשפחתי ולגרום לפירוקו.

סיבות הכשל

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי כל זוג שלישי מתגרש או צפוי להתגרש במהלך חמש-עשרה שנות הנישואים הראשונות. כשמביאים בחשבון שבמגזר הדתי והחרדי שיעור הגירושים נמוך הרבה יותר, המסקנה היא שבמגזרים אחרים שיעור הגירושים גדול אף יותר מהנתון הרשמי.

המספרים האלה מעידים על כשל בסיסי. האם היינו מוכנים לקבל סטטיסטיקה כזאת בתחומים אחרים בחיים? למשל, שכל רופא שלישי היה מתגלה כבלתי-מתאים; או שכל מפקד שלישי בצה"ל היה נכשל בתפקידו. נתונים כאלה היו מזעזעים את אמות הסיפים, ואין ספק שהיו בודקים מיד את מערך ההכשרה ואת הסיבות לכישלון הגדול.

ומה באשר לדבר החשוב לנו ביותר – התא המשפחתי, הבית, מקור כוחו ואושרו של האדם, החממה שבה גדלים הילדים? האם זה נורמלי שבית אחד מכל שלושה מתפרק לרסיסים ומותיר אחריו שברים שקשה מאוד לאחות אותם?

אכן, לפעמים אין ברירה אלא לפרק את החבילה, ולשם כך קבעה התורה את דיני הגירושים, אבל זה אמור להיות מוצא אחרון במקרים קיצוניים. אם שיעור הגירושים מגיע לממדים אדירים כפי שזה קורה עכשיו, יש כאן כשל שחייבים לעמוד על מקורותיו ולהביא לידי תיקונו.

זה מתחיל מההתאמה הראשונית. לעתים מלגלגים על מתכונת השידוכים בציבור הדתי והחרדי, ויש השואלים בתמימות אם זו הדרך להכיר לעומק את בן הזוג לכל החיים. אך מתברר שדווקא השיטה הזאת מצליחה להתמקד בדברים החשובים באמת, היוצרים את המכנה המשותף לחיים בריאים לאורך ימים.

ולעומת זה אתה פוגש אנשים חכמים ומוכשרים התקועים בזוגיות שאינה מתאימה להם. "התלהבתי מדברים חיצוניים", הם מודים. "לא חשבתי על הדברים החשובים בחיי היום-יום ועל המרכיבים המעניקים יציבות לתא המשפחתי".

הדרכה בתחילת הדרך

חיי נישואים גם דורשים תחזוקה מתמדת. בני זוג הולכים לייעוץ מקצועי כאשר חל משבר ביחסיהם, אבל למה לחכות למשברים? למה לא לקבל הדרכה נכונה לחיים מיד בתחילת החיים המשותפים? לא הכול אנחנו יודעים בעצמנו. כשם שמלמדים אותנו לנהוג ברכב ולהפעיל תוכנה מורכבת, כך עלינו ללמוד לתפעל את המערכת החשובה הזאת של חיי הנישואים.

בורא העולם קבע בעבורנו את מסגרת התא המשפחתי הבריא. הקב"ה ברא את האיש והאישה "ויקרא שמם אדם" – שניהם יחד נקראים אדם, אדם שלם. ואולם צריך לדעת לטפח ולשמֵר את מסגרת הנישואים, ואז היא מתקיימת ופורחת ומביאה אושר ושמחה.

הקמת בית יהודי ושמירה עליו לאורך זמן — משימה הדורשת השקעה